מצאתי חמץ בפסח – מה עושים?

מצאתי חמץ בפסח – מה עושים? תשובת הרב יהונתן ענבה

בין ניקיונות הפסח, רשימות הקניות והכנת שולחן הסדר, נדמה שכל פירור חמץ כבר הוגלה מהבית. אבל גם אחרי שהשיש נשטף, הרצפה נוקתה והארונות עברו בדיקה מדוקדקת – תמיד יש סיכוי שדווקא בימי החג, רגע אחרי שבירת המצה, יתגלה פתאום פירור חמץ, לחם ישן בתיק או עוגייה שנשכחה. מה עושים? האם נבהלים? שורפים מיד? האם מותר בכלל לגעת?

הרב יהונתן ענבה, בשיעורו הפשוט והברור, מסביר כיצד יש לנהוג כאשר מוצאים חמץ במהלך חג הפסח – בצורה הלכתית, שקולה, ולא בלחץ.

אם נמצא חמץ בתוך ימי הפסח, הדבר הראשון שיש לדעת – לא מרימים אותו ביד. הגבהה נחשבת "קניין", וכיוון שאסור לקנות חמץ בפסח, אפילו לרגע, יש להיזהר לא להגביה אותו כלל. יש לקחת מטלית, שקית, מגב או כל אמצעי שאינו היד החשופה, ולהעביר באמצעותו את החמץ.

אחר כך – שופכים על החמץ חומר שמפסיד אותו מאכילה, כמו אקונומיקה, חומר ניקוי, סבון או כל נוזל שמבטל את מעמדו כמזון. החמץ הזה כבר אינו נחשב חמץ שאדם עובר עליו, כי הוא לא ראוי אפילו לכלב. לאחר שהחמץ נפסל – זורקים אותו לפח אשפה שנמצא מחוץ לבית. לא בפח במטבח, לא באשפה פנימית – אלא לפח ציבורי או מחוץ לדירה.

הרב ענבה מדגיש: אין צורך להיבהל. אין צורך להיכנס ללחץ. אם פעלנו כך – עשינו את מה שהתורה מצפה מאיתנו. מי שרוצה להחמיר – יכול לשרוף את החמץ, אבל זו לא חובה. ביטול מעמדו כמזון והרחקתו מהבית – די בהם.

שורה תחתונה: מצאתם חמץ בפסח? אל תיגעו ביד. שפכו חומר שמפסיד אותו, והוציאו לפח חיצוני. לא נבהלים – פועלים נכון. כך שומרים על פסח כשר – גם ברגעים המפתיעים.