המו"מ בקהיר: מתווה חדש לעסקת חטופים

לאט, בזהירות, ובין רגעי שקט מתוחים – ממשיכים להתקבל פרטים מתוך השיחות על עסקה לשחרור החטופים. הבוקר (שני), פרסם ערוץ אל־ערביה כי במסגרת מתווה מצרי חדש, מתבקשת חמאס להגיש דו"ח אישי ומעודכן על כל אחד מהחטופים – צעד שעשוי להיות בסיס להסכם עתידי. לפי אותו הדיווח, ההסכם יתבצע בשני שלבים, עם לוחות זמנים מוגדרים, כאשר נושאים רגישים יותר – כמו שאלת הנהגת חמאס – יידחו להמשך.

אבל התקווה הזאת לא מגיעה לבד. בערוץ "סקיי ניוז" בשפה הערבית דווח כי השיחות נמצאות במבוי סתום. מקור פלסטיני טען שישראל דחתה את הדרישה להפסקת מלחמה כוללת – מה שהוביל, לדבריו, להתמוטטות זמנית של המגעים במצרים.

בירושלים, התחושה מורכבת. מצד אחד, יש מי שמאמין שהצעה מצרית חדשה מצליחה להחזיק את החוטים יחד, גם אם בדוחק. מצד שני, גם בלב השולחן המדיני ישנה זהירות. הפער המרכזי אינו במספר החטופים או במשך ההפוגה – אלא בדרישה של חמאס לסיום מוחלט של המלחמה, דרישה שלפי גורמים מדיניים, אינה מקובלת על ישראל בעת הזו.

ההצעה המצרית, כפי שפורסמה, מדברת על שחרור של שמונה חטופים חיים, וייתכן גם בין שמונה לשישה־עשר חללים, בתמורה להפסקת אש שיכולה לנוע בין 40 ל־70 ימים. לא מדובר עדיין בהסכמה סופית. לפי מקור מדיני, יש נכונות עקרונית לדון בפרק זמן משמעותי להפוגה – אך לא במחיר של אובדן יכולת פעולה עתידית.

בתוך כל אלה, המשפחות לא שוקטות. אתמול שוחחו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש מנהלת החטופים, תא"ל (מיל') גל הירש, עם צביקה ואפרת מור – הוריו של החטוף איתן מור – ועדכנו אותם על התפתחות חיובית אפשרית לשחרור של עשרה חטופים חיים בפעימה ראשונה. זו לא הבטחה, אבל זו אמירה.

המשפחות עצמן – כל אחת וכאבה – ממשיכות להביע עמדה ברורה. פורום תקווה שב והבהיר: כל החטופים – בפעימה אחת. לא בסלקציה, לא בשלבים. אוטובוס אחד, ולא סדרה של רכבות איטיות ומדממות. המטה של המשפחות הוסיף אמש הצהרה חריפה: שיטת הפעימות היא סכנה. היא מושכת זמן, ונותנת למציאות הקשה להימשך. יש דרכים אחרות – ויש מחויבות מוסרית אחת: להחזיר את כולם, עכשיו.

ובשטח, הזעקה לא נשארת על הנייר. מאות צעדו אתמול מגן הפעמון בירושלים לעבר ביתו של השר רון דרמר – האחראי על צוות המשא ומתן. השלטים שנישאו לא היו תוקפניים, אבל גם לא שקטים:

"59 או תתפטר", קראו הצועדים – כשהם רומזים לכך שמאז כניסתו של דרמר לתפקיד – לא שוחרר אף חטוף.
בעצרת נכחו קרובי משפחה של חטופים חיים ושל חטופים שנרצחו, אנשים שהלב שלהם עדיין כבול במקום שלא ניתן לראות או להבין.
הציבור ברובו כבר מזמן לא שואל אם תהיה עסקה – אלא מתי, ובאיזה מחיר.
התשובות, בינתיים, לא מגיעות. אבל הלב ממשיך לחכות.