סערה בפסח: פיתות פוזרו מול בית השרה סילמן במחאה פרובוקטיבית

דווקא בעיצומו של חג הפסח – זמן שבו משפחות יושבות יחד סביב שולחן הסדר, חוגגות חירות לאומית ואמונה – בחרו כמה מפגינים לבצע מחאה פרובוקטיבית ובלתי מכובדת מול ביתה של השרה עידית סילמן, תוך פיזור פיתות ברחוב שכולו מאוכלס במשפחות דתיות ושומרות מסורת.

המחאה, שהוגדרה על-ידי מארגניה כהתנגדות למדיניות הממשלה, נעשתה דווקא תוך חילול בוטה של ערך עמוק ביהדות – שמירת חג הפסח, איסור חמץ, וכבוד למסורת. לא מדובר בוויכוח פוליטי או אפילו במחאה לגיטימית סביב מדיניות כלשהי. מדובר בפעולה שנועדה לפגוע ברגשות ציבור שלם, מתוך זלזול מכוון.

השרה סילמן, שציינה את החג בביתה עם משפחתה, הגיבה בזעם ובכאב:

"פסח. רחוב שרובו דתיים ושומרי מסורת. החלאות הללו באים לפזר פיתות על פני הרחוב. זה לא למען החטופים. זה לא למען הדמוקרטיה. זה אפילו לא עבור פוליטיקה. זה רק כי הם טיפוסים נאלחים, שאין בהם ערכים אנושיים בסיסיים. אפס אכפתיות לזולת, אפס כבוד ליהדות, ואפס תרבותיות. אפסים מוחלטים. רוב רובו של העם מקיא מהם. חג שמח!" – כך כתבה בחשבון ה־X שלה.

האירוע עורר הדים ברשתות החברתיות, שם גולשים רבים – גם שאינם דתיים – הביעו שאט נפש מהמהלך. "יש מקום למחאה, ויש גבולות אנושיים. לדרוך על קודשי עם ישראל כדי להביע מחאה פוליטית – זו כבר לא מחאה. זו הסתה נגד דרך חיים", כתבה אחת המגיבות.

דווקא כשמדינת ישראל מתמודדת עם חטופים, עם לחימה מתמשכת בדרום, ועם שכול יומיומי – יש מי שבוחר לנצל את השבר הזה כדי לעורר שנאה נגד מסורת ישראל, באצטלה של חופש ביטוי.

אולי זו לא כתבה שצריך לסיים בה שאלה.

אלא רק לקבוע עובדה: המאבק בין יהדות לבין זלזול – איננו פוליטי. הוא מוסרי.

ולכן, דווקא בחג החירות, חשוב לומר בקול: מי שמבקש חירות – לא בועט באמונה של אחיו.