האות שנלקחה מאליהו: סוד הגאולה שבוויתור על האמת

בליל הסדר מוזגים כוס חמישית, וקרויה היא כוס של אליהו הנביא. כמו כן, לא נועלים את הדלת בלילה, כי ליל הסדר הוא ליל שימורים. בספר המנהיג כתב שהטעם לזה הוא, שאם יבוא אליהו – שנוכל לצאת מהר, ואפילו לא נחכה את הזמן של פתיחת מנעול הדלת.

יש דעות שלפני ביאת המשיח יגיע אליהו הנביא ויבשר על הגאולה. באחת מנבואות הגאולה (מלאכי ג, כג) נאמר שהקב"ה ישלח לנו את אליהו הנביא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".

גם בברכת המזון אנו אומרים תחילה "הרחמן הוא יישלח לנו את אליהו הנביא" ורק אחר כך אנו אומרים "הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח". וכן בברכות ההפטרה אנו אומרים "שמחנו ה' אלוקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבוא ויגל לבנו". וכן בפיוט הנאמר במוצ"ש אומרים: "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי – יבוא אלינו עם משיח בן דוד". וכך כתב המהרש"א (תענית יז) שאליהו הנביא יבוא לפני ביאת המשיח.

מכאן אחד המקורות לאמונה שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה. המקורות לא מעניקים תמונה ברורה בנושא. הרמב"ם (הלכות מלכים יב, א) לא מייעד לאליהו הנביא את תפקיד מבשר הגאולה, אלא תפקידו "ליישר ישראל ולהכין ליבם", וכן "לשים שלום בעולם". כמו כן הרמב"ם (שם ה"ב) כתב "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו הנביא", והרמב"ם לא מכריע ואומר שכל דברים אלו לא נדע מה יהיה עד שיהיה.

מצינו בפרשת פינחס – אחרי שהרג פינחס את זמרי בן סלוא – אמר הקב"ה למשה רבנו: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל... לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום". בתיבה "שלום" חסרה האות ו'. מהי משמעות הדברים?

יעקב אבינו בתורה כתוב בלי ו' חוץ מחמש פעמים שכתוב עם ו'. אליהו הנביא מוזכר בתנ"ך חמש פעמים בלי ו'. למה? כי יעקב לקח מאליהו הנביא את האות ו' חמש פעמים.

המהר"ל מסביר שיעקב אבינו לקח 'תקיעת כף' מאליהו הנביא שיבשר על הגאולה. והנה בכף היד יש חמש אצבעות, שכל אצבע היא בצורת אות ו'. לכן לקח יעקב מאליהו תקיעת כף – שבזה חמש פעמים אות ו', כנגד חמש אצבעות היד. כי הנותן ערבון נותן כף יד, שיש בה חמש אצבעות. ולכן נטל יעקב בחמישה מקומות את הווי"ו של אליהו הנביא – וכתוב "אליה" – נחסרה האות ו' וניתנה ליעקב.

אומר ה'שם משמואל' על פי הזוהר הקדוש (פרשת ויחי רמא): אות ו' היא אות אמת. הטעם שלקח יעקב את האות ו' משמו של אליהו הוא שכשראה יעקב שעתיד הקב"ה לשלוח את אליהו להכין את ישראל לגאולה – חשש שמכיוון שאליהו הוא איש אמת, המייצג את מידת הדין, אזי אם בני ישראל לא יהיו ראויים במידת הדין, לא יבוא לבשר על הגאולה. לכן נתחכם יעקב לקחת משמו של אליהו את האות ו', שהיא אות אמת – שלא תהיה מידת האמת אצלו בשלמות, בכדי שתוכל להיות הגאולה לפנים משורת הדין.

גם מידת יעקב היא מדת האמת, כמו שנאמר "תתן אמת ליעקב". לכן אומר יעקב: שבחינתו אמת, צריכים לקחת את האמת כדי לגלות את האמת. צריכים לקחת את האות ו' מאליהו הנביא כדי לגלות את האמת האמיתית.

לדוגמה, בחינוך הילדים – כאשר ילד טעה, על ההורים להעיר לו ולהעמידו על הדרך הנכונה. אך אם יעירו יותר מדי – בסוף ישברו אותו. בכדי לחשוף את היכולות האמיתיות שלו, צריכים לא להרבות בהערות. אם מרפים מההערות, אז אפשר לגלות מי הוא באמת. כדי לגלות את האמת – צריכים לוותר על האמת. כי הדגש על האמת שובר את האדם, אבל כאשר קצת מתעלמים מהאמת – כפי הדוגמה בעניין חינוך הילדים – אז אנו חושפים את מה שבאמת יכול הילד להיות. מוותרים על האמת למען האמת!

לכן יעקב – שהוא איש האמת – לקח מאליהו הנביא משכון את האות ו' שהיא כנגד ה"אמת". ובכך כביכול לקח ממנו את מידת האמת שהיא שייכת לו, כדי שיגאל את ישראל לפנים משורת הדין.

יעקב לקח תקיעת כף מאליהו הנביא שיבשר על הגאולה. והנה כשנותנים תקיעת כף היא ביד ימין, וכידוע – יד ימין היא כנגד מידת החסד. לכן לקח יעקב תקיעת כף מאליהו ביד ימין, כדי שיבוא לבשר על הגאולה מתוך מידת החסד שהיא יד ימין!

ואם ישאלך בנך: הרי "כל האומר הקב"ה וותרן – יוותרו מעיו", והקב"ה חותמו אמת, והוא לא יוותר על האמת ועל הדין. כמו כן, 'תפארת' היא מידת יעקב – היא האמת. ואנו מברכים "ברוך דיין האמת". איך בגאולה אנו מוותרים על האמת?

אף אתה אמור לו בביאור הענין כפי המשל של חינוך הילדים, והמקור לכך הוא בדברי חז"ל על הוויכוח שהיה בין מלאכי השרת עם הקב"ה על בריאת האדם (בראשית רבה ח-ה): בשעה שבא הקב"ה לברוא את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתות וחבורות. מהם אומרים: אל יברא. ומהם אומרים: יברא. וכך מתפרש הפסוק בתהלים: חסד ואמת. חסד אומר – שיברא הקב"ה את העולם, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר – אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר – יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר – אל יברא, שכולו מריבות.

מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ, כמו שכתוב (דניאל): "ותשלך אמת ארצה". אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: אפילו שחותמו של הקב"ה אמת – כתוב "אמת מארץ תצמח".

אז עלינו להבין: האם הקב"ה וותרן או שאינו מוותר על האמת?

התשובה היא: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". באמת יש קושי גדול לדון את האדם. כי האמת אומרת מה צריכים לעשות. אבל האמת מתייחסת למציאות המורכבת. לכן השליך הקב"ה את האמת ארצה – לא במובן של 'להתעלם' ממנה, אלא הביא את האמת לארץ. וכן צריך האדם לקיים מצוות. אבל יחד עם זאת – האדם כולו "קטטה". הוא מלא בקונפליקטים, יצרים, רצונות, שאיפות וערכים. הוא מלא בזיכרונות והרגלים מהעבר שמגבילים אותו.

הוא כן יכול לבחור, אבל מסובך ומורכב לבחור. האדם בוחר, ומאידך – הוא מפחד שאם 'יבחר' בחירה נכונה הוא ייפגע. הוא מדמיין חששות ופחדים – הרבה מאוד בדמיון. אבל הדמיון הוא חזק. ההתמכרויות וההרגלים חזקים. ולכן קשה לאדם לבחור בטוב. זהו מורכבות הבחירה: תדון את חברך רק כשתגיע למקומו – 'מקום הבחירה'.

ולכן האמת מושלכת ארצה – לארציות.

לכן לקח יעקב את האות ו'. רצה יעקב שאליהו הנביא יבוא לשפוט, והמשפט יהיה באמת. אבל אמת בבחינת "אמת מושלכת ארצה". לכל אדם יש בליבו את הבן: "חכם", "רשע", "תם", ו"שאינו יודע לשאול". יש לו מורכבות בלב, ולכן הוא צריך מענה לכל המורכבויות שבנפש. אמר יעקב: אם נשליך את האמת, אז לא נתעלם מהאמת – אלא אמת מארץ תצמח. כשאנו משליכים את האמת לארץ – מביאים אותה לארציות. וגם קצת מתעלמים ממנה – ואז ה"אמת" צומחת יותר.

כמו משל הילד – שרק כאשר לא מעירים על כל דבר קטן, אפילו שבאמת הוא עשה רע, ומתעלמים מידי פעם מהרע – זה מה שמרים את הילד ועוזר לו לגלות את ה"אמת" שהוא כן יכול להיות.

זו המשמעות של לקיחת יעקב את האות ו' מאליהו הנביא – לקיחת אות האמת. הדבר עולה בקנה אחד עם הדעה שאליהו הנביא יבוא לפני המשיח – הגאולה. כי הוא סמל האמת: מיהו האדם הראוי לראות ולחיות בימות המשיח.