ואם הילד לא מבין?

קטן שאינו בר-הבנה אין אביו מצווה למנעו בעל כורחו מלעשות איסור, וכפי שמובא במשנה ברורה (שמג) וזה לשונו: "אבל תינוק שאינו בר הבנה כלל, אין אביו מצווה למנעו בעל כורחו מלאכול מאכלות אסורות או מלחלל שבת אפילו באיסור של תורה, כיון שאינו מבין כלל העניין מה שמונעו ומפרישו...". ויתירה מכך, המצערו הרי הוא חוטא, וכפי שכתב בספר סדר היום וזה לשונו: "ובאלו החמש שנים אין לצער לתינוק בשום דרך, כי אין לו שכל כלל, וכל מה שייקח מצדו ומתבונתו ייקח, אבל אין להכותו כלל על שום דבר וענין, והמכה בו חוטא. גדולה מזו אמרו חז"ל: "קטן (כלומר, עד גיל שלוש עשרה, גם אם הוא) אוכל נבלות, אין בית דין מצווים להפרישו", אף-על-פי שעושה מעשה איסור, כל-שכן מעשה בילד כבן שלוש שנים שקטף פרחים בשבת, אביו מתוך מחשבה לחנכו היכה אותו בחומרה. על פי חז"ל האבא חטא, כיון שאין הילד בר-חינוך.

כמו כן, אם נחנך את הילד במכות, הוא רק יגביר את מעלליו, ונגרום לו לשנוא חלילה את השבת ואת שאר המצוות. ואם במצוות דאורייתא אם אינו בר הבנה, אין למנעו בעל כורחו, על אחת כמה וכמה במצוות דרבנן, כגון לטלטל מוקצה בשבת וכדו. מעשה בהורה שסיפר שבפעם הראשונה שראה את בנו בן השנתיים מטלטל מוקצה בשבת, הרים עליו את קולו בקול עוז – שבת! והוסיף בגאווה ואמר: מאז ועד היום – כבר שנה שלימה, בהגיע השבת, בנו נתקף בחרדה מחשש לעבור על איסור מוקצה, וקודם שנוגע בדבר-מה הוא שואל האם זה מותר. ברור שאין זה חינוך אלא אילוף (הפחדה).

ושוב מעשה בילד קטן ששיחק במתג החשמל ביום השבת, אביו מתוך "דאגה" לחינוכו העניש אותו בחומרה רבה. הוא הכניס את ידו בתוך כלי עם מים חמים, כדי שילמד אחת ולתמיד שאסור לחלל שבת. מעשה זה קיצוני, אך ראה עד היכן הדברים מגיעים כשאדם נשען על בינתו הצרה, ואינו נסמך על חכמינו ז"ל, ועל כגון זה נאמר: ולא עם הארץ חסיד. סיכום: קטן שאינו בר הבנה, אין למנעו בעל כורחו, וכל מה שייקח מצדו ומתבונתו ייקח. והמכהו הרי הוא חוטא. וגם כשיגדל הוא עלול למאוס במה שנתחנך אליו.חשוב לדעת שהדברים הנזכרים לעיל אמורים במצוות בלבד, ולא בדברים של דרך ארץ, כגון מכה, משחית, מקלל, מתחצף, וכדו. שיש למנעו (לפי כוחו של הילד) אפילו כשהוא קטן.