שאיפות - התבלין של החיים

שאיפות, הן תבלין החיים. הן מה שמאפשר לאדם לקום מהמיטה בבוקר. לאנשים עם שאיפות יש חיוך על הפנים – הם אף פעם לא מדוכאים או מאוכזבים. מכשול או עיכוב זמני לא פוגע בשאיפות חזקות. קחו לדוגמא אתלט אולימפי, הוא לא ירפה את ידיו בגלל תבוסה זמנית – הוא פשוט ינסה שוב בכל הכוח לנצח בסיבוב הבא. ומכיוון שהוא תמיד מנסה ומתאמץ עם כל הכוח, הוא תמיד משתפר. צדיקים ותלמידי חכמים לא נולדו כאלה. הם הפכו לכאלה כי הם שאפו קדימה, להתעלות. האם אתם חושבים שהרב יהושע הכהן למד את כל הגמרא בעל פה רק בגלל שהוא אדם אינטליגנט? לא. כבחור צעיר בישיבה, הוא היה מתעורר מוקדם מאוד בבוקר בחופשות שלו, מתפלל במניין הכי מוקדם שמצא, ואז למד במשך שמונה שעות. וזה היה רק הבוקר שלו, ועוד בחופשה... בטלנות, עצלנות ושעמום הם ההיפך משאיפות. הם מובילים לעצבות, דיכאון ולעוד הרבה מחלות פיזיות. אנשים בטלנים עושים דברים לא יצירתיים ומבזבזים את המצרך הכי יקר שישנו עלי אדמות, ושלא ניתן להחליפו בשם דבר – זמן. איך אדם יכול לחזק את השאיפות שלו? אפשר לעשות זאת על ידי שהוא מציב לעצמו מטרות. החליטו על הדברים אותם אתם רוצים להשיג. צרו אתגרים לעצמכם. הרבה אנשים שואלים אותי אם אתגרים אלה צריכים להיות מציאותיים או לא, והתשובה שלי אליהם היא שזה תלוי ברמת האמונה שלהם. כדי להשיג משהו, אדם חייב להתחבר, ומתוך עבודה קשה, לתפילה האישית – ההתבודדות. אבל ברגע שאתה יוצר את האתגר בחיים, חכה ותראה איך 'תעוף' מהר מהמיטה בבוקר, ממש כמו שמשגרים טיל, כי השאיפות שלך הן המבער שלך, כוח דוחף שלא הכרת. הרבה אנשים משועממים וחסרי יצירתיות ישנם בכל התחומים, וזה בגלל שאין להם שאיפות. צרו לעצמכם אתגרים! בחרו נושא, למשל שמחה או צדקה, ולימדו את מה שנכתב עליהן, בגמרא, במדרש, בזוהר, בשולחן ערוך. הפכו למומחים בתחום. כתבו לכם מה למדתם ומה הבנתם. אז תראו איך שאיפה זו הופכת לדלק מיוחד ללימוד, לתפילות, להתבודדות, לשאר תחומי החיים שלכם ולכל עבודת השם. תהיו אנשים שמחים יותר ומלאי אנרגיות, תשיגו הרבה מעבר למה שציפיתם. וכשיש אתגרים בחיים, גם הברכות מגיעות בשפע. וההיפך, כשאין אתגרים אין ברכות ושפע. ככל שהאתגר גדול יותר, כך גם הברכה גדולה יותר...ואל תשכחו, אתם חייבים להיות מציאותיים, עם שתי רגליים על הקרקע, בכל הנוגע לנקודת ההתחלה שלכם. אל תנסו לצאת למרתון לפני שעשיתם ריצה קלה מסביב לשכונה. גם אם מישהו נותן לך את המפה הטובה ביותר, מלאת הפרטים וההכוונות, אי אפשר להשיג את היעד אם אתה לא יודע היכן אתה מונח בהווה, בנקודה הנוכחית בה אתה נמצא. לאנשים עם שאיפות אין זמן להסתכל על אחרים ולעשות השוואות. גם אין להם זמן לשמוע לשון הרע ורכילות בשיחות טלפון או בכל מיני מפגשים. אם היינו יכולים להפוך את המושג הזה למשוואה מתמטית, אפשר היה לנסח זאת כך: שאיפות = יצירתיות אישית. אתם יודעים למה כל כך הרבה גברים אינם שומרים את העיניים? התשובה פשוטה, זה או בגלל שהם לא מאמינים שהם מסוגלים לעשות את זה, או שחסרה להם השראה, אין להם שאיפות. אל תשכחו, התורה מצווה עלינו לשמור את העיניים. ואדם השואף לקיים את מצוות התורה ובאמת שואף להתקרב להשם, גם ישאף לשמור את עיניו. וכאשר הוא יבין שהקשר עם הצדיק האמיתי יכול לעזור לו לסגור את עיניו הגשמיות ולפתוח את עיניו הרוחניות, אז הוא יחפש את הקשר עם הצדיק האמיתי. דרך אגב, אדם שמסתכל על העולם בעיניים רוחניות, עם עיני האמונה, לא רואה פגמים וחסרונות בסובבים אותו. זהו מדד לקדושה אמיתית. כדי לחזק את השאיפות, אדם חייב לחזק את האמונה שלו. השם יכול לעשות הכל, לכן ככל שהאדם קשור ומחובר יותר להשם, כך הוא מתגבר על המגבלות הפרטיות שלו והוא מסוגל להשיג עוד ועוד דברים. ועדיין, אין שום הישג בלי שאיפות מקדימות. יהי רצון שכולנו נשאף ליום בו כל בני העולם יקבלו את הנהגתו של השם. כן, אנחנו יכולים להפיץ אמונה בכל העולם כולו, כי יש לנו שאיפות חזקות לעשות זאת, עם תפילות תמידיות, יהי רצון שהשם יענה לכולן.