יהדות
אביו של נער שהגיע למצוות, הקדים והודיע לגבאי בית הכנסת בו נוהג הוא להתפלל, כי בנו אמור לעלות לתורה בפרשת "יתרו", ומבקש שיתנו לבנו לקרוא את קריאת התורה לציבור בשבת זו. הגבאי הסכים, אמנם מכיון שההודעה היתה זמן רב לפני שבת זו, נשכחה מזכרונו של הגבאי, וכשפנה אליו לאחר זמן אדם אחר מהמתפללים, וביקש שבנו יעלה לתורה בשבת הנ"ל ויקרא את הפרשה, הסכים מיד. והנה כשהתקרבה שבת פרשת יתרו, התבררה הטעות. הגבאי לא ידע לשית עצות בנפשו.
לפניו שני נערים שעמלו והכינו את הקריאה. שניהם סברו בצדק, מבחינתם, כי הענין מסודר ומסוכם ומה יעשה עתה? הוא פנה להורי שני הנערים ופרש בפניהם את טעותו ואת המצב שנוצר וכי אינו יודע מה יעשה. אבי הנער הראשון העביר על מדותיו והגיב מיד בטוב לבו כי הוא מוותר, ובנו ידחה לקרוא בשבת שאחריה, וכי הוא נותן לנער השני לקרוא בתורה בשבת זו. וזאת על אף שבנו כבר טרח, הכין ושינן את כל הפרשה. וכך היה. הנער השני קרא את פרשת יתרו, והנער הראשון טרח והכין שוב את קריאת פרשת משפטים. לאחר ארבע שנים, לפני שבת פרשת משפטים, אירע שאמו של הנער הראשון שוויתר, נפלה למשכב.
היא אושפזה במצב קשה בבית החולים, והרופאים בטיפולם לא העלו מזור למחלתה. והנה בדיוק באותו שבוע חלה אחד מגדולי התורה הנודעים ואושפז באותו בית החולים. עסקני הרפואה הבכירים שעסקו לטפל בענינו הרפואי של הגאון, טרחו והביאו במיוחד באופן דחוף פרופסור גדול מארה"ב. פרופסור בעל שם עולמי, שנחשב למומחה גדול בתחומו, כדי שיטפל במחלתו של הגאון. עקב הטיפול, הוצרך אותו גאון לשהות בבית החולים אף בשבת פרשת משפטים. בני ביתו ומקורביו חיפשו "בעל קורא" למנין שיארגנו בחדרו. והנה אותו נער שלפני ארבע שנים הכין ושינן פרשה זו לקרוא בתורה -לאחר שוויתר לרעהו על קריאת פרשה קודמת - הציע עצמו, מאחר שבין כה וכה שוהה בשבת בבית החולים, ופרשה זו כבר שגורה בפיו על כל טעמיה ודקדוקיה. הצעתו נתקבלה ואכן זכה לקרוא בתורה במנין מיוחד זה. הגאון הנודע, נהנה מאד מקריאתו, וכהכרת הטוב התעניין אצלו מי הוא ולשם מה שוהה בשבת בין כותלי בית החולים.
סיפר לו הבחור על מצבה של אמו, וכי הרופאים אובדי עצות באשר לטיפול בה. הורה הגאון לבקש מהפרופסור שהובא מחו"ל בשבילו, שיבדוק את אמו של הבחור. ואכן בדק הפרופסור את האמא וגילה כי הרופאים טעו באבחנה ובטיפול, ומיד הורה לשנות לחלוטין את דרך הטיפול בה, ובתוך זמן קצר הוטב לה. היא השתחררה מבית החולים והחלימה כליל. (עלון "איש לרעהו", כה אלול תשס"ז, מהספר "דרכי החיים"). אנו רואים כי בזכות הוויתור שויתר הנער לפני ארבע שנים, סיבב הקב"ה שההכנה שהכין הנער את הפרשה, בוויתור לחבירו, היתה הסיבה להביא מזור לרפואת אמן.