דבר אליי בחלום...

הבוקר קמתי מעט מבועתת מחלום דיי מוזר שחלמתי. בחלום רדפו אחרינו אנשים שרצו לחטוף אותנו ונתנו לנו את הבחירה הנוספת שאולי אפילו הייתה עדיפה - למות... וכך, מצאתי את עצמי בכל מיני פאזות בחלום עם אנשים שונים, בהתחלה עם בעלי ואמי אח"כ עם אחותי ובתה תוך שאני כל הזמן מתעסקת בלברוח מהאנשים המסוכנים, מפוחדת ורועדת כולי, מתעסקת בתחבולת איך וכיצד ומה לעשות על מנת שלא יראו אותי ולא יגיעו אלי, שלא יתפסו אותי ו.. יחטפו אותי או שמא יהרגוני חלילה. אני רק יודעת דבר אחד שאני חייבת לברוח ולהעלם וכמה שיותר מהר. וכך, בין לבין אני מבקשת את עזרת האנשים שנקרים בדרכי וכן מנסה גם להגיע אל ההמון כדי להיטמע בניהם וזאת כדי שלא יראו אותי ולא יבחינו בקיומי...ו.. גורנישט! מה אגיד לכם? כל ניסיונותיי לברוח מהם עולים בתוהו. בסוף מסתבר, שיש להם כוחות על טבעיים והם מצליחים להשיג אותי אף על פי כן ולמרות כל התחכומים לברוח ולהימלט על נפשי. אני מתעוררת.

המחשבה הראשונה שנכנסת לי לתודעה מלבד הבלבול שהציף אותי, זה למעשה "איפה הקדוש ברוך הוא בכל הסיפור הזה..??!!" למה לא פניתי אליו בבקשת עזרה? למה לא צעקתי אליו, בורא עולם תעזור לי! בורא עולם אני במצוקה, אני חייבת עזרה..". וכך בורא עולם הראה לי ברב טובו וברחמיו האינסופיים אחד על אחד שאין על מי לסמוך, לא על עצמנו ולא על כוחנו ותחבולותינו שכוללים יכולות תמרון והפעלות מניפולציות שונות, וודאי שלא לסמוך על אחרים.. אלא רק על אבינו שבשמיים לצעוק אליו ולבקש את עזרתו הבלעדית , ושהוא – בורא עולם בכבודו ובעצמו לא יאכזב לעולם ח"ו..

המדהים בכל הסיפור הזה, שבהקבלה למוסר השכל המתבקש, בזמן האחרון אני עוברת סוג של דילמה אישית ובאמת, בימים האחרונים מצאתי את עצמי מקטרת על כל מיני אנשים ומצבים שלכאורה נבנו כסוג של מציאות.. והרי אין מציאות מלבד בורא עולם.

שהם למעשה מהווים כצינור או כמקלות.. ופניתי בבקשת עזרה לבני אדם במקום לפנות אך ורק לבורא עולם ולשים מבטחי אך ורק בבורא עולם. וכמו בחלום, כך גם במציאות, אותם האנשים שפניתי אליהם בבקשת עזרה השיבו בצורה שלילית והפנו עורף ולמעשה לא עזרו בכלל. אם כך, בורא עולם הראה לי בצורה הכי יפה ונכונה במסר שקוף וברור, אחד על אחד, על דרך חלום הזוי כביכול, עד כמה יכול לבוא לידי ביטוי המצב שבו אנחנו נמצאים בתוכו, בורא עולם לוחץ אותנו ואנחנו מחפשים דרכים טבעיים ולכאורה אנושיים להימלט ולברוח מהם.. פונים בבקשת עזרה לאנשים במקום לפנות לעוזר הראשי – לבורא עולם.. שמים מבטחנו בהבטחות סרק ושווא של בני אדם שאין להם שום אסמכתה ועוד חושבים שהם מציאות "והם" אמרו.."והם" עשו.. "והם" הבטיחו.. לא כך הם פני הדברים, זוהי וודאי אינה המציאות האמיתית. בורא עולם רוצה שנבקש ממנו את העזרה, שנצעק אליו ,שנסמוך אך ורק עליו, שנפנה רק אליו, שנשים מבטחנו רק אצל בורא עולם! אין לנו על מי לסמוך אלא רק על אבינו שבשמיים! כמה נכון ואמיתי!!