כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

רבי ישראל מסלנטר היה אומר, כי לפעמים, יכולים ללמוד מוסר השכל גם מתוך שיחה קלה עם אדם. פעם כאשר צעד רבי ישראל בשעת לילה מאוחרת מביתו, לעבר בית המדרש לעסוק בתורה ולהתבודד עם קונו, הבחין באור קטן מהבהב מתוך חנותו של הסנדלר, תמה על כך שהלה ממשיך בעבודתו בשעת לילה כה מאוחרת, נכנס לחנותו של הסנדלר ומצאו יושב ומתקן נעליים לאור הנר, ברכו רבי ישראל לשלום ושאלו: אמור נא לי, מפני מה הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים?

''רבי'', השיב הסנדלר בפשטות - ''כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן...'' נרעד רבי ישראל עד עמקי נפשו, וראה בדבריו של הסנדלר רעיון עמוק ונפלא, ומוסר השכל כביר, ואמר לעצמו: אכן! מה מאוד נכונים הם דבריו של הסנדלר, כבר אמר שלמה המלך: ''נר ה' נשמת אדם''- הרי נשמתו של האדם משולה לנר, וכל זמן שהנשמה שוכנת באדם ודולקת בתוכו, עליו לעמול ולתקן את מעשיו ודרכיו.  

אך צא ולמד כאשר כבר כבה נר זה, ויפה שעה אחת קודם. והבעל שם טוב הקדוש היה נוהג לומר, כי גם מפי נוכרי המדבר לפי תומו, אפשר ללמוד דבר מה לגבי עבודת ה‘. פעם ניגש אל ביתו נכרי אחד, עמוס חשוקי ברזל על צווארו, דפק על החלון ושאל: "ישראל, אולי יש בביתך כלים, כגון חביות או דליים, שניזוקו וצריכים תיקון?" "לא", ענה לו הבעש"ט, בביתי הכל ב"ה , שלם בתכלית השלמות". "בדוק וחפש היטב", אמר הנוכרי שנית, "וודאי תראה ותמצא איזה דבר שצריך תיקון". פנה הבעש"ט לחסידיו ואמר להם: "הנה למדתי עכשיו תורה שלמה מפי נכרי: גם מי שנדמה לו, כי בביתו הכל שלם בתכלית השלמות- צריך לבדוק ולחפש, וודאי יראה וימצא איזה דבר שצריך תיקון..."