מי השמש שלכם בבית?

אנו עומדים בפתחו של אחד החגים הגדולים ביותר, הלוא הוא חג החנוכה הקרוי גם חג האורות. בחג נפלא זה כידוע יורדים אורות עצומים לעולם, והנבונים שבנינו לומדים כיצד ואיך לשאוב את האור הגנוז אל תוך נשמתם במטרה לעלות מעלה ולהתקדש. חכמנו זיכרונם לברכה אמרו "אישה כשרה עושה רצון בעלה". 

למה דווקא אמרו כשרה ולא טובה , חכמה, נחמדה? מדוע בחרו דווקא במילה כשרה, מה משמעותה? פירוש כוונתם הייתה, כשרה משורש כ.ש.ר, מבחינת הכושר, הרצון, כלומר עושה רצון בעלה, וגם פירוש נוסף, כשרה (עם שין מודגשת) - כשרה אמנו, שהייתה אישה צדיקה גדולה בפני עצמה אבל גם עושה רצון בעלה. נמצא שגם בניסיון הקשה עם יצחק אבינו וישמעאל , שרה אמנו יודעת שבביתה ישנו ילד פרחח גדול שעלול חלילה לקלקל את בנה הצדיק, היא לוקחת אחריות ומבקשת מאברהם אבינו שהוא לגרש את האמה ובנה. היא אינה לוקחת את המושכות לידיים ואינה מסלקת אותם בעצמה, אלא פונה לאישה ומבקשת ממנו לעשות כן. ואז הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו אומר לאברהם לעשות כדבריה. שרה אימנו מקבלת סייעתא דישמיא גדולה ביותר. מדוע? מפני שעשתה רצון בעלה. אולם כאן נשאלת השאלה, איזה מן רצון בעלה?

כביכול ישנה כאן סתירה, שהרי אברהם אבינו שהיה עמוד החסד של כל העולם, מגייר ומקרב לשם יתברך, אז את בנו שאהב לסלק ולגרש מן הבית? זה וודאי לא היה הרצון שלו. אם כך איפה בא לידי ביטוי רצונו? ובכן, בכך ששרה אימנו כבדה אותו. היא נתנה לו את הקרדיט והכבוד המתאים לו כבעלה, כאישה, כגבר בבית, כראש, כמנהיג – והיא באה לפניו עם הבקשה וההצעה ואת השורה התחתונה השאירה בידו. כלומר ההחלטה נשארה אצלו ולכן זה נקרא עושה רצונו – שהוא המחליט ולא היא. בנוסף, כפי שכבר ציינו, היא מקבלת גם סייעתא דישמייה בעקבות כך שעשתה רצון בעלה ולא את רצונה, ובכך משמיים סובבו שהוא יעשה כרצונה. בעזרת השם יתברך, נחגוג את חג החנוכה שיבוא עלינו לטובה ולברכה, וידוע שבחג נפלא זה , יורדים אורות כבירים לעולם. ככל שנתקדש וככל שנתעמק בדברים מבחינה רוחנית כך ב"ה נוכל גם לקבל יותר מהאור הנפלא והעצום.

בחג החנוכה ובנרות הקודש שאנו מדליקים בעזרת השמש, נמצא הקבלה יפה לחיי הזוגיות בין אישה לבעלה. כידוע, השמש, מהווה תקפיד חשוב ומרכזי בהדלקת הנרות שבאמצעותו מדליקים את כל הנרות, ולכן נקרא "שמש". מעבר לתפקידו החשוב של השמש, הוא מוצב  למעלה מן הנרות, וכתבו רמז בזה, ע"פ הפסוק "שרפים=השמש המדליק עומדים ממעל לו". טעמים נוספים, השמש מייצג את הכוהן הגדול המדליק את הנרות (ולכן מקומו למעלה מן הנרות, אף שהוא משרת אותם). כלומר, השמש כנר מעל כולם ושאחראי להדליק את כל הנרות וכחשוב ביותר. במקביל לנר השמש, ככזו היא גם האישה, המהווה נוות הבית, הנר המרכזי בחנוכייה. היא עקרת הבית, כלומר העיקר שבבית.

יש לה את התפקיד החשוב והמרכזי בהנהגת הבית, בטיפוחו, בתפקודו כשם התפקיד שיש לשמש, שהוא מדליק את כל הנרות ועומד איתן מעל כולם. כך גם האישה, תפקידה להנהיג את הבית ולהוות צינור מרכזי שמדליק את כל בני הבית כולל את בעלה. ללא שמש לא ניתן להדליק את נרות החג, כך גם בבית, ללא האישה אין אור, אין שמש ואין חיות – האישה מדליקה את הבית באור הרוחני שלה, ביופי הפנימי שלה. בנשמה ובבינה היתרה שיש לה. האישה מהווה נדבך חשוב ויסודי בבניית הבית, בתפקודו ובהצלחתו. כשם שצוואר תפקידו להחזיק את הראש, לנווט אותו ולבחור לאיזה צד להסתכל, כמו מוביל ממש, כך גם האישה כעזר לבעלה ולילדיה. יהי רצון שבחג החנוכה נזכה לקבל את האור הגנוז ולהאיר את נשמתנו המתוקה באור הפלאי, ולהמשיך לעשות חייל בבניית בתים מלאים באהבה, בשמחה ובדעת השם יתברך. חג חנוכה שמח לכל עם ישראל.