"פועל הישועות" עולם החסידות מציין את יום פטירתו של הרה"ק מבעלזא זי"ע

בחסידות בעלזא בארץ ובעולם מציינים היום (כ"ג שבט) את יום הסתלקותו של הרב הקדוש רבי יהושע רוקח מבעלזא זי"ע.

רבי יהושע רוקח , האדמו"ר השני בשושלת בעלזא , היה צעיר בניו של האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא , ולמרות היותו צעיר הבנים הוכתר כאדמו"ר אחר אביו . נחשב לאחד מגדולי המנהיגים החסידיים בדורו ובימיו הפכה בעלזא לאחת החסידויות הגדולות .

היה תלמיד חכם גדול, חריף ושנון, ושמו יצא לו כפועל ישועות בקרב בארץ. הקים את תנועת "מחזיקי הדת", התנועה החרדית הראשונה שנועדה להילחם באמצעותה ברפורמים ובתנועת ההשכלה. אמנם נלחם בהם כארי, אך היה אוהב ישראל, ואהב כל יהודי ויהודי באשר הוא. 

בחורף שנת ה'תרנ"ד עבר ניתוח מסובך בווינה, אוסטריה, שבעקבותיו נחלש מאוד. ימים ספורים לאחר הניתוח ביקש לחזור לבעלזא. עקב חולשתו שכרו החסידים קרון מיוחד ברכבת ורופא מיוחד ללוותו, בדרך חזרה נפטר ברכבת ביום כ"ג בשבט. בתחנות השונות נודע דבר פטירתו להמוני חסידים שהמתינו לקבל פניו בערים ועיירות.

בעיתונות התקופה פורסם כי פטירת האדמו"ר אירעה בווינה, ובעקבות חשש מקשיי העברת הנפטר לקבורה מחוץ למדינה, הערימו חסידיו על השלטונות ושמרו את דבר הפטירה בסוד, פירסמו שהוא מועבר בחוליו לעיירתו בעלזא, והעבירו את הנפטר ברכבת לבעלזא.

חסידים ומעריצים רבים הצטרפו בלב נשבר ללוותו לעיר מגוריו, שם התקיימה הלוייתו כאשר אלפים מהסביבה הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. בעיתונות נאמד ציבור המלווים בכעשרים אלף איש. נקבר בבית העלמין בעיירה ליד קבר אביו רבי שלום.

אחרי פטירתו התפרסמו למעלה מעשרים הספדים שנשאו עליו גדולי הרבנים בדורו. חלקם בספרים בפני עצמם, וחלקם בתוך ספרים אחרים. חלקים מדברי תורתו התפרסמו בספר מהר"י (ראשי תיבות: הרב רבי יהושע) בהוצאת "מישור" בני ברק ובספר ביאורי החסידות בהוצאת מכון "אור הגנוז" ירושלים.