חדשות
מעשה מרגש פורסם ביממה האחרונה (חמישי) ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי. וכך סיפר בעל המעשה: אעלה על י-כתב מעשה נורא אשר ראו עיני מרבינו הגדול מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, מעשה שלא ימוש מנגד עיני לעולם ועד.
היה זה ביום ג' לפרשת בשלח תשע"ט, אחר הצהריים, כאשר זכיתי להיכנס עם שניים מידידיי אל הקודש פנימה, אל קודש הקדשים של דורנו, ביתו נאווה קודש של רבינו.
והנה, כאשר עמדנו לפניו, בעוד מרן שליט"א יושב והוגה בתלמודו, ראינו שהוא מצביע עם הסימנייה על שורות-הגמרא שעסק בה באותה עת, ולפתע פרץ בבכי נורא, והתייפח כך כ-10 שניות! ויהי לחרדת אלוקים! כל מי שהיה נוכח באותו מעמד, הזדעזע.
ראינו בבירור את מרן שליט"א איך שכל גופיה מירתת ומתייפח בבכי, ולאחר זמן קצר פסק, והמשיך ללמוד.
בעת אשר אני הקטן התקרבתי למרן שליט"א, הצצתי בחיל וברעדה לראות באיזה מסכת ובאיזה דף הוא אוחז, וראיתי שהיה זה במסכת מנחות, דף י"ח ע"א - והבחנתי שכאשר בכה היה זה בדיוק באמצע העמוד.
יצאנו נרגשים מגודל המחזה, ומיד פתחנו דברי הגמרא הנ"ל, ולא האמנו למראה עינינו. וזו לשון הגמרא שם: "והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע. מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר עד לאחת. אמר לו רבי השוחט את הזבח להניח מדמו למחר מהו אמר לו כשר ערבית אמר לו כשר שחרית אמר לו כשר צהרים אמר לו כשר מנחה אמר לו כשר אלא שר' אליעזר פוסל".
ממשיכה שם הגמרא: "צהבו פניו של יוסף הבבלי אמר לו יוסף כמדומה אני שלא כיווננו שמועתינו עד עתה אמר לו רבי הן אלא שר' יהודה פסול שנה לי וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי עכשיו ששנית לי פסול החזרת לי אבידתי זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע, אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר".
נמצא אם כן, שבהגיע מרן שליט"א להאי גמרא, כל כך נתרגש, ו"זלגו עיניו דמעות" ופרץ בבכי בראותו גודל אהבת התורה ויגיעתה שהיו לאותם אמוראים קדושי עליון, שכל כך טרחו ובקשו אחר החיפוש אם כך אמר הרבי או לא, וגם כיצד צהבו פניהם בהשיבם להם אבידה!
ועיין בחזון איש ב"אמונה ובטחון" )פרק ג' אות כ' שכתב אודות דברים אלה. בספרו של הרב מלר 'עובדות והנהגות' מובא שגם מרן הגאב"ד דבריסק זצ"ל בכה בהגיעו לקטע הנ"ל של הגמרא. וכן הבאנו בספר 'ברכי נפשי' שם סיפר הגר"י זילברשטיין שכשהגיע פעם לביתו של מרן הגראי"ל שטינמן מצאֹו בוכה, והיה זה גם בקטע הנ"ל של הגמרא.