חדשות
אהרן דוד שיינברג היה בן 23 כשהגיע לחברון כדי ללמוד בישיבת סלבודקה, בסביבות תחילת שנת תרפ"ט. במשך כמעט שנה הוא סיפר שבוע אחר שבוע להוריו במכתבים על חוויותיו, עד המכתב האחרון, שנכתב על תשעה באב תרפ"ט, ימים ספורים בלבד לפני שנרצח באכזריות על ידי השכנים הערבים.
את המכתבים חשף ד"ר שלמה טיקוצינסקי, היסטוריון באוניברסיטה הפתוחה והקליד הרב עקיבא מיילס, רב קהילת "ישראל הצעיר" בממפיס טנסי, שם גדל בחור הישיבה שנרצח.
91 שנים אחרי הטבח הנורא, נחשפים המכתבים המרגשים שהסתיימו בטרגדיה.
"העיר מחולקת בבירור בין העיר הישנה לחדשה. עם הגיעך מירושלים ומבית לחם לחברון אתה נכנס מיד אל לב הרובע החדש, ומיד מקדמים את פניך מבני האבן הגדולים של הישיבה. קל לדמיין עד כמה זה מוסיף ליופייה של העיר. כאשר מהלכים במורד "ברודווי", ישנם הרבה אתרים מעניינים המושכים את העין האמריקנית".
"תארו לכם הליכה ברחוב הראשי ולכל כיוון שאתם פונים אתם רואים כעין רוח רפאים, אפופת סדינים לבנים או שחורים, בפרצופים מכוסים. נשימה אחת של האוויר בחברון, וצעד אחד על אדמת חברון, מספקים לי חלבונים יותר מאשר טונות של תרד וגלונים של ויסקי בעבר".
מכתבו האחרון של שיינברג מתאר בפרוטרוט את תשעה באב תרפ"ט. הוא שחזר בהתלהבות את ביקורו בכותל, דמיין את ההרג שביצעו הרומאים וסיפר על המתח באוויר בין היהודים והערבים. ימים ספורים לאחר אותו סיור הוא נרצח יחד עם חבריו לישיבה. בסך הכל נרצחו בחברון 67 יהודים.