חדשות
ההלוויה המצומצמת: הרב הראשי לרוסיה בהספד לפילנתרופ היהודי - שלדון
פגשתי לא מעט דמויות ואישים בעלי מעמד, שהכירו במשקל ובמשמעות שיש לכל מילה והחלטה שלהם, עד כמה הם יכולים להוסיף לעולם צדק ויושר, להוסיף אור; אבל לצד גודל האחריות שלהם, עיתים התלוותה תחושת גדלות או אף יוהרה. זיכה אותי הקב"ה, ובשל סיבות מסוימות זכיתי להכיר את מר שלדון (שלום גדליה) אדלסון.
אחת התכונות הבולטות שלו היתה היכולת להקרין חברות וחום כבר מהמפגש הראשון, כאילו אנחנו ידידים ותיקים. היתה בו התעניינות כנה, אנושית, כזו המעניקה לך הרגשה שיושב איתך אדם שמעוניין לסייע, להיות שותף, להוסיף טוב ואור בעולם. הדבר החשוב ביותר עבורו היה לראות חיוך המאיר את פני האנשים, להביא לכך שאנשים יחייכו מאושר. הוא היה השתקפות של שמו היהודי "שלום גדליה", גדלות ושלום.
לא מכבר קראנו בתורה על פטירת יוסף הצדיק. אם אנחנו מחפשים דמות בהיסטוריה היהודית המקבילה לחייו של מר אדלסון - הרי הוא יוסף הצדיק. פרק חייו הראשון היה כלל לא קל, רועה צאן שאחיו לא אהבו אותו, הושלך אל הבור, הוגלה, היה לעבד, הושב בבית הסוהר בשל עלילה שפלה, ורק לאחר מכן עלה לגדולה. על דברי הפסוק "ויוסף היה במצרים", אומרים חז"ל: "להודיע צדקתו של יוסף, שהיה רועה את צאן אביו, ואף על פי שנתמנה למלך במצרים הוא יוסף בצדקתו". יוסף היה "בצדקתו" בכל מצבי החיים, גם כשהיה רועה פשוט וגם כשעמד בפסגה. הוא היה "בצדקתו" לא רק במובן של "צדיק", אלא גם במובן של "צדק", מצפן הצדק והיושר היה מורה הדרך שלו בכל תהפוכות חייו. יוסף הציל את העולם בימי הרעב, הוא היה שם למען כולם. רצה לראות שטוב לזולת, לראות אותו שמח - כי הצדק היה נר לרגליו.
דאגה לזולת, להרגיש את הכאב של השני, לעזור לכולם ותמיד - זאת היתה דרך החיים של מר אדלסון. באחת הפגישות שלנו אמר לי מר אדלסון שאחד החלומות שלו הוא לבקר ברוסיה, ואני מודה לה' שחלומו התגשם. למרות הקושי הפיזי, הוא התאמץ לבקר בכל מוסדות החסד של הקהילה. לא היה מאושר ממנו כשהוא העניק יחס לבבי לכל ילד וילדה ב"בית הילדים", כשהוא נפגש עם הקשישים ב"מרכז החסד". הוא הקדיש לזה ערך וחשיבות עליונה, כמו לפגישה שהסדרנו לו עם הנשיא פוטין. יש ביטוי בתורת החסידות, "כל הגבוה ביותר, יורד למטה ביותר". ממקום גדולתו הוא הצליח להתחבר עם אנשים הנמצאים במקום נמוך. נדהמתי לראות אדם הממנף כל הזדמנות ופגישה כדי להביא תועלת לאחינו היושבים בציון. עם חוכמת חיים וניסיון עשיר הוא העלה רעיונות מדהימים איך להוסיף שלום ואחווה בעולם. ראיתי עד כמה הנשיא פוטין התפעל מהתובנות שהוא העלה בכל נושא שעלה בשיחתם.
אין ספק שהצלחתו נזקפת לרעיה שלצידו, ד"ר מרים שתחיה. כל החלטה שלו היתה אחרי התייעצות איתה. הודות לה הוא הוסיף באהבתו לארץ הקודש ולכל הדברים הקדושים והיקרים לנו. אאחל לילדיו, שהוא היה כה גאה בהם, שימשיכו בעשייתו הברוכה ובחזונו הגדול, ובקרוב נזכה לגאולה השלמה.
(הכותב הוא הרב הראשי לרוסיה)
