מטורף: בעלה מת אך אחרי כמה ימים יש דפיקה בדלת

הכל התחיל כאשר ויקטוריה סרמינטו, אשתו של חוליו בן ה-65, קיבלה טלפון מפתיע מבית החולים המקומי, שבו בישרו לה כי בעלה מת. "הם ביקשו ממני שאעביר את תעודת הזהות שלו לעירייה בעיירה שלנו, אל קארמן", סיפרה ויקטוריה בראיון שנערך עמה בתקשורת, והוסיפה כי התבקשה לדאוג לכל צרכי ההלוויה שלו. 

"ראיתי את הגופה שלו בבית החולים לפני שהתקשרתי לחברת ניהול ההלוויות החיצונית".

בחו"ל נהוג שחברת ההלוויות דואגת לכל סידורי הקבורה - תמורת תשלום שמשפחות המת משלמות. ויקטוריה נאלצה לשלם גם על העברת גופתו של בעלה מבית החולים עד לבית הקברות שבעיירה סן ניקולה, וגם 10,500 למפירות, שהם סכום שנחשב ליקר בהונדורס אך שווה ערך ל-1,500 ש"ח בארץ. 

בטקס הקבורה השתתפו כל בני משפחתו הגדולה של חוליו, ולכולם היה ברור שהוא איננו. 

אלא שלאחר ארבעה ימים כאמור, חוליו הופיע פתאום בפתח ביתו, לעיני אשתו ומשפחתו ההמומה. 

"הוא סיפר לנו שהוא בסך הכל יצא לטייל בעיירה טרינידד, שנמצאת קרוב לעיירה שלנו / הוא נפל במקום שלא עוברים בו הרבה אנשים, ולא הצליח לקום. במשך מספר ימים הוא פשוט שכב על הארץ בלי אוכל ושתייה, ובלי יכולת לעזור לעצמו לקום. זה נס שבסוף מצאו אותו, וזה נס שהוא נשאר בחיים".

אז מיהו האדם שנקבר בהלוויה שבה נכחו?

כאן מתחיל סיפור הזוי במיוחד, שעומד להגיע לכתלי בית המשפט המקומי: סרימנטו דורשת מבית החולים החזרים כספיים על כל ההוצאות סביב הקבורה של בעלה, אולם מנהל בית החולים, חואן קרלוס קרדונה, טוען כי ויקטוריה טעתה בזיהוי של בעלה, ושהאחריות נמצאת על כתפיה. "ההוראות של בית החולים הם מאוד ברורות. כשחולה מת מקורונה אנחנו משאירים אותו בחדר הקירור עד שאחד מבני המשפחה שלו מגיע לזהות אותו. ויקטוריה הביאה לכאן את תעודת הזהות שלו וטענה שהוא בעלה. יש לנו תיעוד ברור של התנצלות מאחד הילדים, למקרה שהם ירצו לתבוע אותנו".