פטנט ירושלמי חדש: גלידה לחולי קורונה שאיבדו את חוש הטעם

מתוק הוא טעם החיים, ומעכשיו הכלל הזה תקף גם לגבי חולי קורונה. מי שגילתה את העובדה הזאת היא עדי שנהב, דיאטנית קלינית ומנהלת מערך המזון במרכז הרפואי הרצוג, שבו מאושפזים קשישים במצב גריאטרי וכן מטופלים על רקע פסיכיאטרי.

לדבריה, רבים מהמטופלים במחלקת הקורונה סבלו מתסמיני דיכאון, בעקבות הבדידות. אובדן התיאבון שנלווה לדיכאון, יחד עם אובדן חוש הטעם והריח שנלווה להידבקות בנגיף, גרמו לאובדן משקל קיצוני בקרב חלק מהחולים. במצב זה מקובל להאכיל את המטופלים בפורמולה מועשרת בחלבון ובקלוריות שיש לה טעם לוואי בעייתי.

"חשבתי מה אוכל לעשות כדי לשפר את מצב הרוח של החולים באמצעות האוכל. הרי אוכל הוא סוג של תרופה - משהו שמזין את הגוף והנפש. החלטתי להכין גלידה מהפורמולה שאנחנו מחלקים לחולים וקשה לאכול אותה כל יום". היא פנתה לחברת 'קארמה פלוס', וזו תרמה מכונת גלידה. 

"החשיפה הראשונה היתה בערב ראש השנה. יצרנו כמות גדולה ואספנו את כולם להרמת כוסית חגיגית. עברתי עם המגש של הגלידות וצעקתי: 'מי רוצה גלידה?' כל מי שהיה בחדר האוכל פשוט הרים את הראש והסתובב לכיווני. היה מדהים לראות את התגובה המיידית של חולים מבוגרים שעד לפני רגע ממש לא רצו לאכול - חיוך, אור בעיניים ובקשה למנה נוספת. זה היה רגע מאוד מרגש. באותו יום יצאתי עם דמעות מהמחלקה, ושמחתי על המקצוע שלי.

"באמצעות הגלידה הצלחנו לתפוס שתי ציפורים במכה - גם להגיע לדרישות התזונתיות של קלוריות וחלבון, וגם לעודד אותם ב'מזון מנחם'. אף אחד מהמטופלים לא שאל ממה זה מיוצר. מבחינתם זו גלידה לכל דבר. אם אני רוצה לתת עוד חלבון או קלוריות בתפריט, אני יכולה לתת את זה בצורת גלידה ולשפר להם את התזונה. היה לנו אפילו מקרה של מטופל שסירב לאכול כל היום, אבל לשמחתנו הסכים לאכול רק את הגלידות שייצרנו במחלקה. הגלידה עוזרת לשמר את הבריאות הפיזית, ולא פחות חשוב - את הבריאות הנפשית של המטופלים".