חדשות
השבוע הסתיימה ה'שבעה' על בני קדוש ז"ל. לצד הכאב והעצב, בני המשפחה התנחמו בעובדה שכשבוע לפני הפטירה הוא יצא למסע פרידה מרגש. שמעון, בנו של בני ז"ל, הוא חובש בכיר ועובד במוקד מד"א בירושלים. "אבא שלי היה חולה סרטן סופני שאושפז בהוספיס 'הר הצופים'", סיפר השבוע.
"לנוכח מצבו הירוד החלטנו לעשות לו יום כיף ולהוציא אותו למפגש עם המשפחה והנכדים, שאותם הוא לא ראה תקופה ארוכה. זה קרה גם בגלל שאי אפשר להביא אותם לבית החולים בשל הקורונה והמצב הרפואי, וכמובן בגלל המקום שאינו סימפטי כל כך לילדים. רצינו שזה יהיה מיוחד, כי ידענו שככל הנראה זו תהיה היציאה האחרונה שלו לפני עולם האמת". כדי להגשים את החלום בני המשפחה נעזרו בפרויקט 'אמבולנס המשאלות' של מד"א, שמאפשר לחולים סופניים לבקר בני משפחה או אתרים מיוחדים, תוך ליווי רפואי צמוד.
בראיון מרגש, ימים ספורים לפני שנפטר, סיפר בני: "שמחתי כל כך, שאפילו לקחתי פחות כדורים נגד כאבים באותו הלילה. אמרתי גם לנכדים שלי ששמחתי שהיתה לי האפשרות להיפרד, כי לא כל אחד זוכה להיפרד מהסבא והסבתא שלו".
הנכדה רוני (7) התרגשה מאוד גם היא: "מאוד שמחנו לראות אותו לא בבית חולים. הוא עדיין היה חולה ושכב במיטה, אבל עדיין היה טוב יותר לראות אותו. הוא היה נראה שונה. הוא היה שמח מאוד בטיול".
הנכד שחר (10): "בסוף הוא אפילו שר לנו שיר שמדבר על המשפחתיות וכמה חשוב להיות ביחד. זה לא שימח אותי 'להיפרד' ממנו, ככה, אבל שימח אותי להיות איתו ביחד בטבע עם המשפחה. לפני שהוא נסע לבית החולים אמרתי לו שאני מתגעגע אליו. הוא ענה לי שגם הוא מתגעגע אלי ושהוא מקווה שניפגש שוב".
בני: "שמו אותי במיטה מיוחדת ומשם נסענו לכותל. התפללנו בקפסולה מיוחדת. הקדשתי תפילה מיוחדת עבור היום הזה ובמעמד הזה מול הכותל. מה שביקשתי זה ביני לבין האל".
אחרי הביקור בכותל ובים האמבולנס נסע לשמורת הטבע נאות קדומים, שם המתינה כל המשפחה. "כולם הגיעו, איש לא נעדר", סיפר בני. "המיטה ששכבתי עליה היתה מתכווננת, אז הורדנו אותה לגובה נמוך כך שאפשר היה להגיע לכל אחד ואחד מ־13 הנכדים שלי. ביקשתי לדבר עם כל אחד מהם באופן אישי ולשאול כל אחד מהם מה שלומו, מה הוא עושה כרגע ואיך עובר עליו היום. אני יודע שזה לא כל כך פשוט בימים אלה של הקורונה. נתתי ברכה לכל אחד מהם והם החזירו לי בברכת בריאות שלמה".
פיקניק בטבע עם המשפחה
"לאחר תפילת 'שחרית' מלאה נסענו אל הים, שאני מאוד אוהב. בדרך כלל כשהייתי נוסע לים הייתי שוחה ויוצא לדוג, אבל הפעם ישבתי על החוף ונהניתי מהרוח והרחש של הגלים".