החילוני העיד על הקידוש ה’ של החבדניקים בסין: שומרים על החיים היהודיים בצל הקורונה

במשך שנה שלמה, שנת הקורונה שהפכה על פיו את העולם, כתב עופר דקל יומן אישי ואינטימי, שמזמין את עוקביו הרבים להיכנס אל חייו וחיי משפחתו בעודם נצורים בביתם כמעט שלושה חודשים, וגם לחיים הסוערים שאחרי.

בספר הביכורים שלו, שנולד בזמן מגפה, מצליח עופר דקל להשמיע קול ייחודי, היודע למצוא גם בתוך האימה והקושי את האור ואת התקווה. 

אחת הנקודות הבולטות בספר שדקל מקפיד לציין הוא הסיוע שזכה לאורך השנה האחרונה משליחי חב"ד המקומיים ובמיוחד מהשליח בצ'אנגדו הרב דובי הניג.

"החב"דניקים והרב דובי הניג, שהוא גם חבר אישי, התארגנו לשלוח אלינו מארבעה בתי חב"ד ברחבי סין מסכות - 50 מכל אחד מבתי חב"ד בערים שנזן, מ'אנגדו, בייג'ינג ושאנחי" כתב בפתח הספר.

"יש מצוקת מסכות בכל סין, אבל יחד הם הצליחו לארגן 200 מסכות כדי שנוכל לתת אותם לחברה של ננה, שבונה עם הצוות שלה את בית החולי הנוסף לחולים בוירוס".

בהמשך הספר גולל את מפגשו הראשון עם הרב הניג, לפני שנים ספורות. "כשהרבי הגיע לבקר בוואהן", כותב דקל, "כמעט הצלחתי לארגן מניין. כשהתיישבנו לפגישה הבטחתי לרב למצוא מקום בשביל בית חב"ד בעיר. אמרתי לו גם שאני מתחייב לשלם את השכירות בשנה הראשונה, עד שהעניינים יתייצבו.

"הרב פתח בתודה ואמר: עופר, אתה בחור חמוד, אבל צריך עוד משפחות. לבד לא תוכל. אם אתה רוצה, אני אשלח בחורים שיצטרפו אליכם בחג ולאט לאט נבנה פה קהילה".

על ימי חג הפסח אשתקד, רגע לפני שיצא מהבידוד, סיפר דקל במילים נרגשות: "בדיוק יום לפני ליל הסדר, ממש בדקה ה-89, דפקו על הדלת, השאירו את החבילה וצעקו לנו: החבילה החשובה שלכם הגיעה - והלכו.

"תודה לחב"ד ולרב דובי מצ'אנגדו, גם השנה יהיו למשפחה אחת בוואהן מצות, יין מישראל, מיץ ענבים, הגדות לפסח וליל סדר אמיתי. אף פעם לא התרגשתי ככה ממצות ומהגדות. מה ש-77 ימים עושים לבן אדם. והמחשבה שלי נודדת מהמצות למקריות המדהימה שבה אנחנו יוצאים מחר מהבית, ואם זה לא סימן טוב, אז מה זה?"