שני ’חיובים’ שוים במנין הנץ של מרן הגר"ח קנייבסקי הביאו לעריכת גורל נדיר ע"י מרן

מנין הנץ של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א יצא שמעו בכל העולם. בעוד העיר בני ברק על חכמיה וסופריה נמים את שנתם לקראת יום נוסף של עבודת ה' מפרכת בהיכלי התורה והיראה, הזריזין מקדימין להשכים כוותיקין, והיותר זריזין באים מכל קצווי העיר לבית הכנסת לדרמן.

מובן שבשל כך בית הכנסת מלא מפה לפה, והדבר יוצר שאלה מעניינת כמעט דרך קבע. בביאור הלכה סי' קל"ב כתוב, שאם יש שני אבלים שווים, כגון של שבעה או של שלושים או י"ב חודש של יארצייט, יטילו גורל ביניהם. במקרים אלו הגבאי פונה למרן שליט"א שיערוך את הגורל.

מרן שליט"א פותח את סידורו באקראי, ומחפש לאורך העמוד באותיות שמתחילות את השורות, את שמות המתפללים, וכפי שאירע ביום שני והובא בהרחבה בעלון עלי שי"ח. היו שני אבלים, האחד ששמו מתחיל באות א' והשני באות ד', מרן שליט"א סקר עמוד אקראי בסידורו, והאות הראשונה היתה א'.

מקור עשיית גורל בדרך זו, מבוסס ככל הנראה על שיטת הגורל המיוחסת להגר"א, כפי שהביאה במסורה הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל, כפי שקיבלה מסבו רבי חיים ברלין זצ"ל. וכן מובא בספר 'בית אמי' שבגורל זה היו משתמשים כדי להשיב על שאלות גורליות. הגורל היה מתבצע על ידי דפדוף בספר התנ"ך על פי סדר מסוים, והפסוק שעולה רומז לתשובה. ולא רק את אופן עשיית הגורל קיבל רבי אריה מרבו, אלא גם את התנ"ך כפול הטורים שבו משתמשים לעריכת גורל זה.

ושמענו מנכדו של רבנו הגר"ג הונסברג שליט"א, שבחורי ישיבה שאלו שיש להם בעיה בישיבה, יש גנב ולא יודעים מיהו, וגונב הרבה דברים, האם יכולים לעשות גורל הגר"א. רבנו חשב לרגע וענה: "לא כל אחד ראוי לעשות גורל הגר"א. שיהיה בהצלחה שיתפטרו מהגנב".

ובענין גורלות ופיס מורה רבנו מדברי הגמרא 'מנין שאין שואלין בגורלות, שנאמר תמים תהיה', חוץ מהיכן שכתוב בהלכה, כפי שהבאנו כאן.