האם בשנה מעוברת הגר"ח קנייבסקי לומד יותר גמרא? השו"ת המלא

שו"ת מעניין פורסם בעלון "דברי שי"ח בשמו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שהכל נוגע לשנה מעוברת כפי שחלה השנה.
 

• שאלו את שר התורה אם זה נכון שבשנה מעוברת יש לו יותר זמן לכתיבת ספריו? השיב רבינו שזה נכון שתמיד בשנה מעוברת היה יותר זמן לספרים אבל השנה זה אחרת יש הרבה מכתבים. ובסוף השנה [לפני פסח] יש פחות "חובות" בלימוד. [שכבר אז נמצא אחר סיום הרמב"ם והשו"ע והירושלמי ונשאר רק קצת דפים מהבבלי ללמוד מחובות הלימודים היומיים ללמוד].
   
• שאלו בימי השבעה על אחותו הרבנית ברמן ע"ה מה יהיה עם החובות ואמר שזה שנה מעוברת, שאלו איך היה בשנה אצל האבא ואמר שאינו זוכר.
   
• איסרו חג [שבועות תש"ע] בצהרים אמר רבינו שכבר גמר את החובות שהצטברו מ"השבעה" [על אחותו הרבנית ברמן ע"ה] בבלי וירושלמי ותוספתא כיון שבזה הכל לפי סדר ולא שייך להחסיר ימים אבל שאר הדברים רמב"ם ושו"ע וכו' קל יותר להשלים כיון שזה שנה מעוברת. הגעתי היום עד פרק תמיד נשחט במסכת פסחים.
   
• (י"ד אדר א') רבינו אמר שאוחז עדיין בסדר טהרות ובקרוב מתחיל נידה, יומיים הראשונים שמונה דפים, ואח"כ יורד לדף ליום. מפני ששנה מעוברת, [והסיום בערב פסח].
   
• (בשב"ק פקודי תשס"ה) אמר רבינו שעכשיו סוף השנה, [של לימוד החובות עד ערב פסח] ובשנה מעוברת לומדים כבר עכשיו רק דף אחד ליום.
  ​
• רבינו אמר, בשנה מעוברת, בחודש אדר ב' אני לומד פחות דפי גמרא ליום, אז בדרך כלל יש לי זמן יותר לכתוב את הספרים. (מנחת תודה)

ש. אם נתנו מתנות לאביונים בפורים ולבסוף נתעברה השנה דצריך ליתן באדר ב', האם יכול לתבוע מה שנתן באד"א משום דהוי טעות.

ת. אין כאן טעות שאז עדיין לא נתעברה. (שיח התורה)

שאלה: בענין "ושמח את אשתו" בשנה ראשונה, מהו בשנה מעוברת אם חודש העיבור בכלל?

תשובה: כבר נשאלתי בזה, והבאתי ראיה ממסכת כתובות (ח', א') "וכי אמר ליה מחמת הילולא (קראתי לכם לסעודה) עד אימת (מברכים "שהשמחה במעונו"), אמר רב פפי משמיה דרבא עד תריסר ירחי שתא", וברא"ש (שם סי' י"ג) כתב על זה: "וסימן לדבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח", וכל שאיתא י"ב חודש אין חודש העיבור בכלל. (דרך שיחה)

שאלה: האם רבותינו חששו לחת"ס, שבשנה מעוברת, שעבר י"ב חודש משנה שעברה צריך כונה בקריאת זכור שבפרשת השבוע למצווה.

תשובה: לא ראינו נוהגים. וכן מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל לא חש לשיטה זו יעוין בשלמי מועד (עמוד רס"א). (הרה"ג ר' יוסף שוב שליט"א). ובארחות רבינו (ח"ג עמ' ל"ג) שאמר שנוהגים לכוין לצאת בפ' כי תצא. (דולה ומשקה).