מרגש: היהודי שהחליט לקחת על עצמו את החובות של הרב קנייבסקי

בביטאון 'המבשר' הביאו את סיפורו של הרב יקותיאל יהודה גנזל בעקבות פטירת מרן הגר"ח קנייבסקי:

ליל שבת. בקצה אחד מבתי הכנסת בעיר. מתחת נורת ניאון המפיצה אור צהוב, אני מוצא אותו. אברך פשוט למדי. רגיל ככל הרגילים. כמונו כולנו. הוא יושב ומזמזם לעצמו מעל ספר פתוח.

אני ניגש בלאט, מנסה לגלות את שם הספר. ואני אכן מגלה. לספר קוראים: תוספתא. למי שלא מכיר, מדובר בספר חז"לי מקודש (לפי המסורת, מחבריו היו רבי חייא ורבי אושעיא) המכיל 'ברייתות' על כל סדר הש"ס. לא ספר שמצוי בכל בית מדרש.

טפחתי קלות על שכם האברך. שאלתי על ה'תוספתא', ושמעתי מונולוג מרטיט שנשב לי הישר לתוך הנשמה. המונולוג כולו, בעריכה (על פי הזיכרון מליל שבת), הרי הוא לפניכם:

כמו כל יהודי עלי אדמות, גם אני נחשפתי בשבוע האחרון בעמקות יתר ל'חובות' של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל. החובות שרדפו את סדר יומו מבלי ויתור, כאשר מדי שנה היה מסיים לפי סדר לימוד מסודר את התורה כולה, כלומר: תנ"ך, משניות, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, תוספתא, מכילתא, תורת כהנים, ספרא וספרי, שולחן ערוך, משנה ברורה, רמב"ם וזוהר הקדוש. משך שעות מדי יום היה הגאון שוקד לסיים את חובותיו.

שמעתי על זה והתפעלתי, כמו כל אחד. אבל החלטתי לעשות עם ההתפעלות משהו. שאלתי את עצמי: וכי התורה כולה מסורה רק לגאוני דור? רק למי שהוא מוגדר כ'גדול' או 'פוסק' או 'מרן', מותר לסיים את כל התורה כולה? אז נכון, גדולי ישראל יודעים את התורה בידיעה ברורה ומשננים אותה ללא הרף בסדר מופלא. אבל מדוע שאני, יהודי פשוט, מאד פשוט, לא אזכה גם כן לסיים את כל התורה כולה. גם אם לא בשנה אחת – לפחות אחת לכמה שנים.

וכמה שזה נשמע מופרך, החלטתי לחלק לעצמי את 'החובות' שהיה מרן הגר"ח זצוק"ל לומד בשנה אחת – בפריסה של שבע שנים. ותתפלא מה יצא: דף אחד בבלי, פחות מדף ירושלמי, קצת שולחן ערוך (גם אם לא בהיקף 'נושאי הכלים' כמו מרנן ורבנן), קצת משנה ברורה, פחות מחצי פרק ברמב"ם, קצת תוספתא וכמה קטעים בספרא וספרי ומכילתא וגם זוהר הקדוש אני אומר (מלבד קטעי המוסר שאפשר להבין בדרך נגלה) קטעים בודדים.

שמעתי והתפעלתי. כמה זמן זה לוקח לך? שאלתי אותו.

והוא, יהודי העמל לפרנסתו, סיכם לי:

"מלבד הזמן שלוקח לי מילא ללמוד דף היומי, אני מקדיש עוד פרק זמן שבין שעה וחצי לשעתיים – והנה לי כל הלימודים הללו. הנה, גם אני אזכה לסיים את התורה כולה".