"אבודים ככבשה בין 70 זאבים": הרב שטרנבוך במסר על הטרור

במהלך הדרשה לתלמידיו, הסביר הרב משה שטרנבוך, ראב"ד ה'עדה החרדית' על הפתרון האולטימטיבי לטיפול והימנעות מהטרור. תחילה התייחס הרב לעניין הטרור הגואה ולזרע ישמעאל שמקיף את מדינת ישראל מכל עבר ומבקשים להשמידנו.

הרב ציין כי בדרך הטבע אין שום אפשרות של התיישבות יהודית בארץ הקודש, ומי שמאפשר זאת הוא רק ה' יתברך שברוב רחמיו וחסדיו שומר את עמו ונחלתו ומצילם מידי שונאיהם, "אלא שמלביש את הצלתינו בדרכי הטבע, שזהו ההנהגה בגלות שאנו זוכים לשמירה מהקב"ה מתוך הסתר ולא בגלוי".

הרב התייחס למבצע הלוחמה האחרון שצלח רק ע"י סייעתא דשמייא עצומה. "בשבוע האחרון שיגרו אויביי ישראל יותר מאלף טילים לעבר יושבי ארץ הקודש, ולמעלה ממאתיים טילים נפלו אצלם ונגרמו להם אבדות רבות בנפש, ואילו אצל בני ישראל לא נפקד אחד, ולא רק שלא נהרג איש אלא גם כשנפלו כמה נפילות של טילים היו מהם שנפלו בדרך נס במקומות שלא הסבו נזק רב, ויש לנו לראות ולהתבונן בכל זה ברחמי ה' וחסדיו העצומים ששומר על עמו ונחלתו בארץ ישראל".

בהמשך ציין כי הכל בהשגחה מדויקת, גם העובדה שטילים רבים שוגרו לכיוון מדינת ישראל, נפלו בסופו של דבר בשטח האויב: "ובוודאי כל זה מחסד ה' עלינו שמעורר אותנו לראות ולהתבונן שהצלת היישוב היהודי אינו בא בסיבת כוחות יד אדם אלא רק מאתו יתב', ועל כן חובותינו בשעה זאת היא לקיים "וידעת היום והשבות אל לבבך", ולהתבונן באמונה בשעה זו".

הרב הסביר כי כיום ישנה תפיסה שגויה בקרב השלטונות הפועלים בבחינת "כוחי ועוצם ידי" ומייחסים לעצמם את ההצלחות והניצחונות, דבר אשר בשום אופן כמובן לא יכול להתקיים לולי ה' יתברך עמד לנו והצילנו, "וידוע שתכלית הצבא שלהם אינו כמו שאר צבאות שעשוי רק כדי להילחם באויבים, אלא הצבא שלהם הוא "כור ההיתוך הישראלי" – לחנך את הדור הצעיר לנאמנות למדינה, ולחנכם ש"כוחי ועוצם ידי" ורק בידם ובכוחות עצמם יוכלו לכבוש ולנצח. ועד היום הינם ממשיכים בדרכו ומתגאים לאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". 

הפתרון שיוביל אותנו לשמירה והצלה מציפורני הטרף של הישמעאלים, כך ציין הגאון - הוא רק ע"י הגברת האמונה והביטחון באבינו שבשמים, שהרי אם נסמוך רק על כוחות הצבא והממשלה ה' יניח לנו להסתדר עימם לבד ושכביכול רק הצבא ישמור עלינו ולא נזכה לשמירה עליונה ח"ו, מצב נורא שאף אחד מאתנו לא רוצה לדמיין.

"על פי הטבע אנחנו אבודים בהיותנו כאן ככבשה אחת בין שבעים זאבים, וכמבואר בחובת הלבבות (ריש שער הביטחון) שאם האדם בוטח בדרכי הטבע – משליך אותו הקב"ה על הנהגת הטבע ואינו שומר עליו בשמירה עליונה, ורק בשעה שנגיע להכרה גמורה ש"אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים" כפשוטו, ונדע בבירור שהדרך להינצל מהם הוא רק על ידי ריבוי תורה בעמל ויגיעה ותפילה מעומק הלב ותיקון המעשים".