גנץ הודיע: "לא נדון על פשרה בלי הוועדה לבחירת שופטים"

יו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, הודיע היום (שני) כי אין בכוונתם להתקפל גם במידה שתיעצר החקיקה של הרפורמה המשפטית, כל עוד הוועדה לבחירת שופטים היא לא חלק מהעסקה. 

תחילה אמר גנץ: "למה נתניהו מוכן לפרק את הדמוקרטיה בשביל לבחור שני שופטים? זו טקטיקה – החרבת הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי כדי להקטין את המחאה הציבורית, הכלכלית והבינלאומית. קודם ניקח את השופטים – אחר כך את כל אדני הדמוקרטיה. מה שעל הפרק זו לא פשרה חד צדדית – זו התנתקות חד צדדית מהדמוקרטיה וערכי מדינת ישראל". 

עוד הוסיף: "אין כזה דבר פשרה חד צדדית, בפשרה יש צד שמתפשרים איתו. המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור וקוראים לעצור הכל, ולהיכנס להידברות על בסיס מתווה הנשיא. לדון ברפורמה כוללת ולא בהפיכה משטרית בשלבים. אני מודיע, שגם אם תופסק החקיקה בפגרה, לא ניכנס לחדר כשהוועדה לבחירת שופטים לא מונחת על שולחן הדיונים. לא יהיה שיח על הסכמות בנפרד, כשבחירת השופטים היא פוליטית וחד צדדית. זה הכל או כלום". 

לדבריו, "האמירה שבחירת שופטים באופן פוליטי תגביר את האמון במערכת המשפט תלושה מהמציאות. שופטים שיבחרו בשליטה פוליטית לא יזכו באמון הציבור. אני קורא לכל משפטן הגון להסיר את מועמדותו לתפקיד שופט בעליון אם החקיקה תעבור, ולא להסכים להתמנות כשאות קין פוליטי על מצחו ועל פסיקותיו. לא להסכים להתמנות כשופט מטעם הקואליציה – במקום כשופט של מדינת ישראל. כשנחליף את הממשלה נתקן ונאזן מחדש את השיטה לבחירת השופטים ונשיא בית המשפט העליון". 

"מתנות, נבצרות, התגברות, השתלטות על בחירת שופטים ויועמ"שים, השתלטות על מח"ש, השתלטות על ועדת הבחירות, השתלטות על המשטרה, חוק צרפתי, חוק לדרעי, חוק להשתמטות. לא מאבק ביוקר המחיה ולא משילות. לא איראן, לא רמדאן ולא בית לבן. סדר העדיפויות של הממשלה הזו מסוכן. אנחנו בתהליך של התנתקות חד צדדית בין חלקי העם והתרחקות מסוכנת מהברית שלנו עם ארצות הברית שמבוססת על ערכים משותפים. אני מודה שאני מפחד לחשוב מה יהיה ביום הזיכרון הזה ואני קרוב להתחנן בפני נתניהו שיעצור". 

לסיום אמר גנץ: "מה יעמוד לנגד עיני חלק גדול מהמשפחות השכולות בצפירה? האם יהיו משפחות שיגידו לעצמן שהקורבן שלהן לא היה שווה את המחיר? מחאות יגיעו חלילה לבתי הקברות? אחים לנשק ייפרדו? מה יהיה על הברית הערכית ביננו? המחשבה על כך מעבירה בי צמרמורת, ומדירה שינה מעיני. את שנת ה-75 נציין באווירת אבל וקרע נוראי. במקום להפוך אויב לאוהב, אנחנו הופכים אוהב לאויב. חייבים לעצור את האסון! אם לא תנסו – העם לא יסלח לכם, ההווה הצפוי לנו יכאב וההיסטוריה לא תשכח. רק בהסכמות רחבות והידברות – עם ישראל כולו ינצח".