חדשות בארץ
'איש הלווינים' מנחם גידה ידע מראש על המתקפה הרצחנית של החמאס. הוא נוהג להאזין לרשתות הערביות וליירט תשדורות ובשנים האחרונות, בדגש על החודשים האחרונים, הוא הבין שהולך לקרות כאן אסון. הציטוטים של ההתרעות שלו המובאים ב'זמן ישראל' בלתי נתפסים.
לפני חצי שנה כתב ליפעת בן שושן ממושב נתיב העשרה הודעה מודאגת. "(חמאס) מדברים (בקשר) שינסו לבצע פעילות אקטיבית של חדירה לשטח ישראל. לא ברור אם למטרת חטיפה או ניסיון פגיעה. נראה שינסו גם דרך הים, אף שיש לי ספק אם יש להם דרך לעבור את הסנסורים שהתקנו שם".
לפני כחודש הדאגה עלתה מדרגה: "בתרגיל, חוליית קומנדו ימית תוקפת שלוש מטרות ימיות וחופיות בליווי כיסוי אש אינטנסיבי, עם מטחי טילים חזקים ונוגדי טילים בשיתוף עם יחידות העילית הקרקעית הנעות לעבר שמונה מטרות יבשתיות. [זאת] בליווי וכיסוי אש עם מרגמות ומטענים מתוצרת בית, נוסף על טילי קרקע־קרקע, קרקע־אוויר ואר.פי.ג'י".
כעת הוא מטיח את ראשו בקיר באי אימון. המערכת הצבאית לא רק שלא הייתה מוכנה לשמוע ממנו על החששות שהעביר אלא אף הורתה לו להפקיד את כל הציוד שבאמצעותו נהג להאזין בשל העובדה שהצבא בין כה מיירט הכל ואין צורך בזוג אוזניים נוסף.
מאז השבת השחורה שעברה על תושבי ישראל לפני כשבועיים מוצאים את עצמם יותר ויותר תוהים לגבי שאלה אחת - איך זה שלא ידענו על זה קודם? התארגנות כל כך גדולה של אלפי מחבלים שמצליחים להגיע עד לגדר ולחדור אותה בכ-17 מקומות שונים ואף אחד לא ידע על התארגנות הזו קודם?
התשובה לשאלה הזו למרבה הצער היא, היו שידעו. גורמים אזרחיים פרטים שעוקבים אחר התקשורת העזתית ומצליחים ליירט ממנה סימנים לכך שמתקפה גדולה בדרך. מתקפה הכוללת השתלטות על יישובים באור עוטף עזה ועל לקיחה של עשרות שבויים מן הצד הישראלי לעזתי.
אחד מהם הוא רפאל חיון מי שנחשב לנער הפלא של העיתונאים שכבר עשור הוא מאזין ועוקב בשקיקה אחד כל מילה שנאמרת ונכתבת בעזה ומעביר אותה לעיתונאים במטרה לעבד את המידע הזה לאינפורמציה שיכולה להציל חיים. אלא שלמרבה הצער בשבת האחרונה האינפורמציה הזו לא הצילה ולא כי היא לא הגיעה - היא הגיעה בפעמוני אזעקה רבים שצלצל בהם בשנים האחרונות וביתר שאת בשבועות האחרונים, אך בצבא בחרו להתעלם.