מדיני
השר וחבר קבינט המלחמה המצומצם גדי איזנקוט לא דיבר מאז השבעה באוקטובר. בריאיון בתוכנית "עובדה" אמש (חמישי) הוא סיפר על בנו, גל מאיר איזנקוט הי"ד, שנפל בקרב. "גל נפל במשימה שמטרתה הייתה לחלץ גופות של חטופים", הוא סיפר. על השאלה האם נכון לסכן את כוחותינו בשביל גופות חטופים הוא משיב שבעיניו זו משימה ראויה. "צריך לעשות את זה", קבע.
איזנקוט הרחיב על הקושי של השכול, אותו פגש באמצע החיים, ממקום מושבו במוקד קבלת ההחלטות. "הבקרים והלילות הפכו לקשים יותר, אבל מבחינתי לפחות, אין אלטרנטיבה אחרת, אני חייב לבחור בחיים".
איזנקוט זכור כרמטכ"ל התקפי, שאת עיקר תשומת הלב בשירותו הפנה למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה. הצטרפותו לקבינט המלחמה - יחד עם השר בני גנץ - מנעה מבחינתו החלטה שהייתה יכולה לפתוח מלחמה רחבה.
ארבעה ימים אחרי השבעה באוקטובר, לחצה מערכת הביטחון ובראשה השר יואב גלנט, לתת מכת מנע על חזבאללה. "אם היינו תוקפים את לבנון", הוא אומר, "היינו מממשים את החזון האסטרטגי של סינוואר להביא מיד למלחמה אזורית".
"היינו רותמים מיד את כל הציר בסוריה, עיראק, איראן, כשחמאס, שגרם לנו את הנזק הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, היה הופך לזירה משנית. אני חושב שההימצאות שלנו שם מנעה ממדינת ישראל לעשות שגיאה אסטרטגית חמורה מאוד".
השר איזנקוט מדגיש כי המטרות בעזה עדיין לא הושגו, אך עם זאת צריך לחתור להפסקת לחימה זמנית שתאפשר עסקת חטופים גדולה. הוא סבור שאפשרות לביצוע מבצע צבאי להשבתם - כפי שקרה עם החיילת אורי מגידיש - נמוכה ביותר. "החטופים מפוזרים, גם בתת קרקע. להגיד שמשם נשחרר אותם - זה לזרוע אשליה".