חדשות בארץ
צעד זה מגיע לאחר שבחודש שעבר קבע בג"ץ פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל, בהיעדר "מסגרת חוקית" המאפשרת להבחין ביניהם לבין יתר המיועדים לשירות צבאי.
ההחלטה של צה"ל לשלוח את הצווים התקבלה מתוך הנחה שרק התנעת המהלך תביא לגיוס המספר הנדרש, וכי לא ניתן להסתמך על גיוס מרצון בלבד. התוכנית מבוססת על טיוב נתונים משמעותי שבוצע, במטרה להבחין בין אלו שמעוניינים להתגייס ובין אלו שאינם לומדים תורה.
מוקדם יותר היום, הגישו התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל עתירה דחופה לבג"ץ, בדרישה להורות למשרד הביטחון ולצה"ל לגייס באופן מיידי את כל 63 אלף תלמידי הישיבות החייבים בגיוס לפי חוק שירות ביטחון. לטענתם, העתירה הוגשה בעקבות התעלמות צה"ל מפסיקת בג"ץ, שקבעה שאין כל בסיס חוקי להימנעות מגיוס חרדים וכי על מערכת הביטחון לפעול בהתאם לחוק שירות ביטחון.
במשרד האוצר הביעו חשש מפני כוונת צה"ל להתחיל את גיוס החרדים דווקא מהאוכלוסייה העובדת. כדי להימנע מעימות חזיתי עם הישיבות במגזר החרדי, הוחלט בצה"ל לבחון, באמצעות נתוני תלושי שכר, מי לא לומד בישיבה אלא עובד בחלק מהיום, כך שייתכן שתחילת הליך גיוסו תהיה קלה יותר.
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, הביע בדיון בוועדת חוץ וביטחון את חששו מהקשר שצה"ל יוצר בין נתוני תעסוקה של הביטוח הלאומי לבין האוכלוסייה שתגויס. "זה יסמן את מי שיוצא לעבודה כפוטנציאל גיוס," אמר גרדוס, "זו עלולה להיות בכייה לדורות. גם לא נעלה את הגיוס וגם נפגע בתעסוקה."