דוח מבקר המדינה: המצלמות פולשות לבתי תושבים

בדוח נרחב שמפרסם הצהריים (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הוא מתייחס בין היתר לסוגיית הצבת מצלמות מעקב ברשויות המקומיות וטוען כי מספר רשויות ובהם עיריית בני ברק לא פועלת מספיק להגנה על פרטיות התושבים בנוגע להצבת מצלמות מעקב. 

בדוח נכתב כי השימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, בעקבות יוזמות של הממשלה לצד יוזמות של הרשויות עצמן. כך לדוגמא, במרחב הציבורי של ירושלים גדל מספר מצלמות המעקב בשנים 2011 עד 2024 פי 47. מ-80 מצלמות ל-3,800. במרחב הציבורי של באר שבע גדל מספר המצלמות בשנים 2011 עד 2024 פי 271. מ-14 מצלמות ל-3,800; ובמרחב הציבורי של פתח תקווה גדל מספרן באותן השנים פי 67 - מ-42 מצלמות ל- 2,820. 

על אף מגמת העלייה במספרן של מצלמות המעקב שהציבו הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, מבקר המדינה מצא כי לא קיים בידי אף גורם ציבורי בישראל ריכוז נתונים בנוגע למספרן, לסוגן, ולמאפייניהן הטכנולוגיים. 

מבקר המדינה מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו - בני ברק, דאליית אל-כרמל, נשר, חיפה וראשון לציון - אינן פועלות בכל הכלים העומדים לרשותן להגנה על פרטיות התושבים ולעמידה בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות ביחס למצלמות מעקב. 

בכל הרשויות שנבדקו נמצא כי ניתן לבצע במצלמות המעקב שנדגמו צילומי תקריב למרחבים פרטיים, דבר שעלול לגרום לפגיעה של ממש בפרטיות התושבים. החל ב-25% מהמצלמות (11 מצלמות) שנבדקו בעיריית בני ברק, וכלה ב-45% מהמצלמות (16 מצלמות) שנבדקו בעיריית ראשון לציון (בעיריית חיפה 33% (15) מהמצלמות שנבדקו; בעיריית נשר 43% (17) מהמצלמות שנבדקו; ובמועצה המקומית דאליית אל-כרמל 30% (6) מהמצלמות שנבדקו. עיריות בני ברק, חיפה ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא בחנו, קודם התקנת המצלמות, את הצורך להסוות את המרחבים הפרטיים בטווח הצילום של המצלמות.  

ארבע מהרשויות שנבדקו, בני ברק, חיפה, נשר וראשון לציון, לא אספו נתונים מלאים ומפורטים ממשטרת ישראל ביחס למיקום העבירות בשטחן על פני תקופת זמן, כדי שיוכלו לקבל החלטה מבוססת נתונים ביחס למיקום הנדרש להצבת המצלמות בשטחן ולקביעת סדרי עדיפויות בהקמת אתרי המצלמות. 

הביקורת העלתה כי עיריות חיפה, נשר וראשון לציון לא הציבו מצלמות מעקב בשכונות שבהן שיעור העבירות היה גבוה ביחס לממוצע העבירות בשכונות הערים בשנת 2022. עיריות בני ברק וחיפה לא הציבו כלל מצלמות ברחובות המובילים במספר העבירות שבוצעו בשנה האמורה. 

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד המשפטים לשקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולשמור על עקרון השקיפות ועל זכות היסוד של התושבים לפרטיות. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן ציין כי "בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי - אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".