חדשות בארץ
החוקרים בחנו את השפעת הגורמים הסביבתיים והדמוגרפיים על העברת נגיפים ממשפחת האנטרו-וירוס, האחראים למחלות כמו הפה והגפיים ופוליו. הממצאים מצביעים על כך ששינויי האקלים יכולים להגדיל את התפשטות הנגיפים הללו בעד 40 אחוזים.
עלייה בטמפרטורות מגבירה את התפשטות הנגיפים: המחקר מצא כי התפשטות הנגיפים גדלה בהתאמה עם העלייה בטמפרטורה.
גורמים דמוגרפיים גם הם משפיעים: שהות של ילדים במקומות סגורים כמו גנים ובתי ספר, מגבירה את הסיכון להעברת הנגיפים.
ההשפעות משתנות בהתאם למיקום ולאקלים: ההשפעה של שינויי האקלים על התפשטות הנגיפים אינה אחידה ומשתנה בהתאם לאזור.
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי "קיים קשר בין תנאי האקלים, מזג האוויר ולחות לבין מחלות זיהומיות". הוא מציין כי נגיפים מסוימים נפוצים יותר בחורף, בעוד שאחרים, כמו דנגי וקדחת מערב הנילוס, נפוצים יותר במזג אוויר חם.
הצורך בהיערכות
המחקר מדגיש את החשיבות של היערכות מקדימה להתמודדות עם התפרצויות של מחלות הקשורות לשינויי האקלים. פרופ' כהן מציין כי יש צורך במעקב אחר הוירוסים, פיתוח חיסונים ונקיטת צעדים נוספים כדי לצמצם את היקף התחלואה בעתיד.
פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, מדגיש כי משבר האקלים הוא גם משבר בריאותי. הוא מציין כי שינויי האקלים מובילים לתסמינים שונים, כולל גלי חום, עליית מפלס הים, שיטפונות, רוחות קיצוניות והשפעה על התפשטות נגיפים.
לדברי פרופ' פרייס, הפתרון למשבר האקלים דורש שינוי מערכתי משמעותי, כולל מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת בתחומי התחבורה והחקלאות. הוא גם מציין כי כל אדם יכול לתרום להפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלו על ידי נקיטת צעדים פשוטים כמו שימוש במכשירים חסכוניים באנרגיה, נסיעה בתחבורה ציבורית והפחתה בצריכת בשר.