תעלת ים המלח - הים התיכון
(צילום: Seth Aronstam/shutterstock)

חדשות בארץ

תעלת ים המלח-הים התיכון: חזון אקולוגי רב-ממדי

פרופ' משה אברבוך, חוקר בעל שם מאוניברסיטת אריאל, מציג פתרון אקולוגי שאפתני ורב-תכליתי להתמודדות עם מספר אתגרים סביבתיים בו-זמנית: תעלת ים המלח-הים התיכון

דניאל הלוי
תגובה אחת
תעלת ים המלח - הים התיכון
(צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
אא

פרויקט זה, אשר זכה לתהודה רבה בקהילה המדעית והציבורית כאחד, נועד להוות נקודת מפנה בשמירה על הסביבה הימית והיבשתית באזור.

הצלת ים המלח: אתגר דחוף

ים המלח, אחד מפלאי הטבע הייחודיים בעולם, מתמודד עם משבר אקולוגי חמור. מפלס המים שלו נמצא בירידה מתמדת, תופעה המיוחסת בעיקר לניצול יתר של מקורות המים המתוקים המזינים אותו, כמו גם לשינויי האקלים. ירידת המפלס גוררת השלכות הרסניות, כולל היווצרות בולענים, פגיעה בתעשיית התיירות והרס בתי גידול טבעיים. 

התעלה המוצעת תאפשר הזרמת מים מבוקרת מהים התיכון לים המלח, ובכך תסייע לייצב את מפלס המים ואף להעלותו בהדרגה.

שיקום אקולוגי: הזדמנות לשינוי

הקמת התעלה צפויה להשפיע באופן משמעותי על האקולוגיה לאורך תוואי התעלה וסביבתה. פרופ' אברבוך מדגיש את הפוטנציאל ליצירת מערכת אקולוגית חדשה ומשגשגת, שתכלול אזורים ירוקים נרחבים, פארקים לאומיים ואתרי נופש ובילוי מגוונים.

התעלה עצמה עשויה להפוך לבית גידול למינים ימיים שונים, ותהווה מסדרון אקולוגי חשוב למעבר בעלי חיים וצמחים בין שני הימים. בנוסף, הפרויקט יאפשר פיתוח בר-קיימא של האזור, יצירת מקומות עבודה חדשים והגברת התיירות.

בנוסף לתרומתו לשיקום ים המלח, המיזם מציע פתרון לבעיה סביבתית נוספת: הפגיעה בים התיכון כתוצאה מהזרמת תמלחות ממפעלי התפלה.

תמלחות אלו, שהן תוצר לוואי של תהליך ההתפלה, מכילות ריכוז מלח גבוה משמעותית ממי הים, ופוגעות במגוון הביולוגי בים התיכון. הן גורמות לעלייה במליחות המים, פוגעות באלמוגים ובבעלי חיים ימיים אחרים, ומשבשות את האיזון האקולוגי העדין.

תעלת ים המלח תאפשר הזרמת התמלחות לים המלח במקום לים התיכון, ובכך תסייע בשימור הסביבה הימית בים התיכון ותמנע את הפגיעה המתמשכת בו.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי