מדיני
המדינות הבעייתיות והיחסים עם ארה"ב: ניתוח ההשלכות של צווי המעצר
מפת הסיכונים והאתגרים הדיפלומטיים אחרי ההחלטה האנטישמית של בית הדין בהאג
ההחלטה להוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו וגלנט, למרות הסנקציות והאיומים מצד ממשל טראמפ וחברי קונגרס בארה"ב, יוצרת מציאות מורכבת במישור הבינלאומי. הניתוח המפורט של המדינות והשלכותיהן מתחלק למספר קטגוריות:
צרפת מהווה דוגמה בולטת למורכבות המצב. השופט הצרפתי בהרכב הקדם-משפטי קיבל גיבוי מלא מממשלת מקרון, דבר המשליך ישירות על האפשרות של נתניהו להגיע לצרפת. זוהי דוגמה מובהקת לאופן שבו צווי המעצר משפיעים על היחסים עם מדינות מערב אירופה המרכזיות.
המקרה של ארצות הברית מורכב במיוחד:
- ארה"ב אינה חברה בבית הדין הבינלאומי בהאג - למרות זאת, התנגדות ממשל טראמפ וחברי הקונגרס לא מנעה את הוצאת הצווים - ארה"ב מהווה מקלט בטוח יחסית עבור נתניהו וגלנט. - הלחץ האמריקאי והסנקציות שהוזכרו לא השפיעו על החלטת בית הדין
124 המדינות החברות בבית הדין מהוות סיכון משמעותי:
- מדינות האיחוד האירופי
- בריטניה
- מדינות דרום אמריקה
- מדינות אפריקה החברות בבית הדין
- מדינות מזרח אסיה החברות במוסד
צווי המעצר מופצים גם דרך האינטרפול, מה שמרחיב את מעגל המדינות הבעייתיות:
- מדינות שאינן חברות בבית הדין עשויות לפעול בהתאם לצווים - תיאורטית, מדובר בעשרות מדינות נוספות שעלולות לממש את הצווים - כל נסיעה לחו"ל מהווה סיכון למעצר והסגרה מיידית להאג
השלכות על פעילות בינלאומית:
המצב החדש משפיע על היכולת לקיים פעילות דיפלומטית:
- קושי בהשתתפות בעצרת האו"ם
- מגבלות על ביקורים רשמיים במדינות רבות
- צורך בבחינה קפדנית של כל נסיעה בינלאומית
- השפעה על יחסים דיפלומטיים שוטפים
המצב מחייב בחינה מחודשת של האסטרטגיה הדיפלומטית הישראלית והתאמתה למציאות החדשה. נדרשת זהירות מיוחדת בתכנון ביקורים רשמיים ובניהול היחסים הבינלאומיים, תוך התחשבות במפת הסיכונים החדשה שנוצרה.
