מחירי הדירות בנסיקה: מה צופן העתיד של שוק הנדל"ן ב-2025?

הנתונים ממשיכים לצרוח: מחירי הדירות בישראל עולים שוב, כאילו משבר יוקר המחיה לא הספיק להכות בשארית נשמתם של מעמדות הביניים והנמוך. וכל זאת, כמובן, בשוק שבמובנים רבים אינו חופשי – אלא שדה משחק מועדף עבור אוליגופול של קבלנים, בנקים ופוליטיקאים שמתמחים בטיפול באינטרסים של עצמם.

היצע נמוך? או שמא ניהול מכוון של המחסור?

עם פער של קרוב ל-190,000 יחידות דיור, הממשלה תמשיך לשחק את תפקיד "המושיעה" כשהיא פותרת בעיות שהיא עצמה יצרה. תוכניות להאצת הבנייה נראות טוב בכותרות, אבל בפועל, הן לעיתים קרובות מעוכבות על ידי אינספור חסמים ביורוקרטיים וחוסר תיאום בין המשרדים. מי משלם את המחיר? הציבור, כמובן, שתוהה איך ייתכן שהשוק מתנהל כאילו חוקי הכלכלה הבסיסיים אינם קיימים.

עלויות בנייה מרקיעות שחקים – כי מי יפקח?

מדד תשומות הבנייה שעלה בעקביות בשנתיים האחרונות מצביע על כך שמחירי חומרי הגלם וכוח האדם בישראל ימשיכו להאיץ. אך האם זה מסביר הכול? או שמא יש כאן מונופולים על יבוא ושירותים נוספים שנהנים מהיעדר תחרות אפקטיבית? בינתיים, עלויות הבנייה גולגלו באלגנטיות לכיסי רוכשי הדירות, ואלה שנשארו בחוץ יכולים רק לחלום על קורת גג משלהם.

הריבית והבלוף של "הורדת מחירים"

כן, הריבית הגבוהה הצליחה לצנן מעט את הביקושים, אבל זו לא יותר מפסק זמן קצר במרוץ של שוק שמסרב להתאזן. אם הריבית תתחיל לרדת לקראת 2025, המשקיעים – אותם גורמים עם תיאבון בלתי נגמר – יחזרו לשוק, והמחירים ימשיכו לעלות. אז מי ירוויח? ברור: מי שכבר יש לו.

2025: עוד שנה באותה הצגה

תחזיות לעלייה מתונה נוספת – בסביבות 6% – נשמעות כמעט כמו בדיחה רעה. האם ייתכן שהתשובה לכל בעיות השוק היא עוד עלייה? האמת היא שעד שהמדיניות בישראל תתחיל להתמקד באמת בצרכים של הציבור הרחב ולא בתיאום בין אינטרסים של קבוצות חזקות, דבר לא ישתנה.

העובדים, המשפחות הצעירות, ואפילו הפנסיונרים שחיים על חיסכון מינימלי יכולים לצפות לעוד שנה של מצוקה בשוק שהפך מזמן ממערכת תחרותית לשיטה שמעדיפה את החזקים.