חדשות בארץ
"יאיר חי בעוצמות מבהילות," מספר ב'כאן' בקול חנוק מדמעות עוז ויצמן, חברו הקרוב של סרן יאיר יעקב שושן הי"ד, שנפל אתמול בקרב בבית חאנון. "הוא היה אדם שלא הסכים להתפשר על בינוניות. תמיד דחף קדימה, תמיד חלם בגדול, תמיד רצה להוביל ולשנות."
החברות ביניהם, שנמשכה למעלה מעשרים שנה, החלה עוד בגן הילדים. "גדלנו יחד," משחזר עוז, "למדנו יחד מהגן ועד התיכון, למעט שנתיים שמשפחתו יצאה לשליחות. יאיר היה היפראקטיבי, אבל ידע לקחת את האנרגיה הזו ולהפוך אותה לכוח חיובי שמניע אחרים קדימה."
בבני עקיבא, שם שימש כמדריך, הותיר יאיר חותם עמוק על חניכיו. "הוא לא היה סתם מדריך," מספר עוז, "הוא היה דמות משמעותית בחייהם של החניכים שלו. דאג להם לא רק בסניף, אלא גם בחיים האישיים. הוא הוביל את כל הסניף בכריזמה מיוחדת שהייתה לו."
הרב אלעד ברוך, מנהל הישיבה התיכונית במעלות בה למד יאיר, זוכר תלמיד מבריק שידע להישאר צנוע למרות הישגיו יוצאי הדופן. "יאיר היה תלמיד מבריק ונחוש, אבל מה שהיה מיוחד בו היה השילוב של היכולות הגבוהות עם ענווה אמיתית," הוא מספר. "היית שומע על ההצטיינויות שלו רק אחרי שכבר קיבל את התעודה. מעולם לא התגאה בהישגיו."
גם במהלך המלחמה, מספר הרב ברוך, שמר יאיר על קשר עם כולם. "היינו נפגשים בשבתות ובתפילות, משוחחים על הכל. הוא תמיד היה קשוב, תמיד מתעניין באחרים."
"היו לו שאיפות לעוד חמישים שנה קדימה," מוסיף עוז בכאב, "הוא רצה להביא את עם ישראל לגאולה. קשה להאמין שהכל נקטע ככה."
יאיר נפל יחד עם ארבעה מחבריו לסיירת נח"ל: סמ"ר יהב הדר (20) מכפר תבור, סמ"ר גיא כרמיאל (20) מגדרה, סמ"ר יואב פפר (19) מהרצליה, וסמ"ר אביאל וויסמן (20) מפוריה עילית. החמישה נפלו בקרב בבית חאנון שבצפון רצועת עזה.
הלוויותיהם של חמשת הלוחמים יתקיימו היום ומחר ברחבי הארץ, כשמשפחות, חברים ומפקדים יתאספו להיפרד מהם בפעם האחרונה.
"יאיר היה אדם שחי כדי להיות ראשון ולהוביל אחרים," מסכם עוז. "הוא השאיר אחריו מורשת של מנהיגות, ערכים ואהבת האדם. זו הייתה הדרך שלו - תמיד להוביל, תמיד לדחוף קדימה, תמיד לחלום בגדול. עכשיו נותר לנו להמשיך את דרכו."