חדשות בארץ
בישראל גוברת הדריכות לקראת פרסום שתי רשימות קריטיות מצד חמאס במסגרת המשא ומתן לשחרור חטופים. ברשימה הראשונה צפויים להופיע שלושה שמות של חיילות ישראליות שנחטפו, וכן שמה של ארבל יהוד מניר עוז, שנמצאת ככל הנראה בידי קבוצה סלפית הקשורה לג'יהאד האסלאמי בח'אן יונס. הרשימה השנייה צפויה לכלול פרטים על מצבם של 26 חטופים נוספים המוחזקים בעזה.
אחת המשפחות שממתינה בקוצר רוח לפרטים היא משפחת ביבס, שטרם התקבל מידע רשמי על מצבם של שירי, ירדן ושני ילדיהם – אריאל וכפיר. עבורם, זו תהיה הפעם הראשונה שבה ייתכן ויגיע מידע ברור על גורלם מאז נחטפו.
ישראל מצידה התחייבה להעביר כ-4,200 משאיות סיוע הומניטרי עד שבת בצהריים, במסגרת ההסכמות שהושגו עם חמאס. אך גורמים ביטחוניים מזהירים כי אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו או ינסה לשבש את התהליך, ישראל ערוכה לנקוט צעדים חריפים, כולל עצירת משלוחי הסיוע.
לדברי בכיר בהתנגדות הפלסטינית, חמאס מתכנן לשחרר ארבע אסירות, בהן אזרחיות וחיילות ישראליות, בתמורה לשחרור מספר אסירות פלסטיניות המוחזקות בישראל. בתרחיש שבו ייכללו שלוש חיילות ברשימת המשוחררות, ישראל תצטרך לשחרר 90 אסירות פלסטיניות, רובן נידונו למאסרי עולם. חלקן צפויות להיות מגורשות למדינות אחרות כחלק מתנאי העסקה.
בקרב משפחת ביבס התחושות מעורבות. על אף הדיווחים כי יקיריהם עשויים להיכלל בשלב הראשון של ההסכם, בני המשפחה נזהרים מלהתבסס על שמועות.
אלי ביבס, אביו של ירדן וסבו של כפיר, שיתף את תחושותיו הקשות:
"השנה האחרונה הייתה מלאה בכאב וחוסר ודאות. בשבת הקרובה נכדי כפיר יחגוג את יום הולדתו השני בשבי, וזה בלתי נתפס. אנחנו כעם חייבים להתאחד סביב ערכים כמו ערבות הדדית וקדושת החיים, ולדרוש מההנהגה לעמוד מאחורינו בשעה קריטית זו".
המשפחה הדגישה כי הם אינם מעוניינים בהפצת שמועות על מצב יקיריהם, וביקשו מכלי התקשורת לנהוג ברגישות.
אחת השאלות שמעסיקות את הציבור הישראלי היא מי ייכלל ברשימת החיילות החטופות שצפויה להתפרסם. חמש התצפיתניות שייתכן ויוזכרו הן: דניאלה גלבוע מפתח תקווה, לירי אלבג מהשרון, קרינה ארייב מפסגת זאב, אגם ברגר מחולון ונעמה לוי מרעננה. בנוסף, קיימת דרישה ברורה לכלול את שמה של ארבל יהוד מניר עוז, המוחזקת על ידי גורמים פלסטיניים בעזה.
השבת הקרובה עשויה להיות נקודת מפנה. בישראל שואפים לראות את העסקה מתבצעת כמתוכנן, תוך הפעלת לחץ על חמאס לעמוד בהתחייבויותיו. במקביל, משפחות החטופים נאבקות לשמור על תקווה זהירה, תוך המתנה דרוכה לכל מידע שיביא לקץ אי הוודאות הנוראית בה הן שרויות.
בתוך הסערה הזו, מתחדדת התחושה בקרב הציבור הישראלי והנהגתו כי יש כאן הזדמנות היסטורית לשחרור חטופים, הזדמנות שדורשת נחישות, אחריות וערבות הדדית – ערכים שמלווים את החברה הישראלית משחר ימיה.