אחרי 500 ימים בשבי: משפחת קוניו קיבלה אות חיים מדוד

500 ימים של המתנה, 500 ימים של חוסר ודאות – אבל עכשיו יש קצת תקווה. משפחתו של דוד קוניו קיבלה אות חיים ממנו, דרך חטוף ששוחרר לאחרונה, שאמר כי פגש אותו בשבועות האחרונים. עבור אמו, סילביה, זו קרן אור בתוך החושך, אבל הדרך לשחרורו של דוד ושל אחיו, אריאל, עדיין רחוקה.

דוד ואריאל, בני 34 ו-26, נחטפו מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר. מאז הם מוחזקים בשבי חמאס, נחשבים בעיני המחבלים כ"גברים צעירים ובריאים" ולכן לא נכללו בשלב הראשון של העסקה. סילביה, שבניה נחטפו יחד, אומרת שהיא חיה בתחושת חצי-חיים. "אני חצויה, שני ילדים פה ושניים שם. אני רוצה שנתאחד שוב בתור משפחה", סיפרה.

עבור סילביה, כל יום שעובר מרגיש כמו אותו יום ארור באוקטובר. "זה לא משנה כמה זמן עבר, אני מרגישה שזה עדיין היום הכי ארוך בחיים שלי. אני לא נושמת, לא חיה, רק מחכה לרגע שהם יחזרו", אמרה. "אי אפשר להמשיך ככה, חייבים להחזיר אותם כמה שיותר מהר".

היא מספרת על רגעים שבהם היא כמעט מרגישה שהם לידה. "חלמתי שאני מחבקת את דוד, זה היה כל כך אמיתי. התעוררתי וחשבתי שהוא שם, אבל הוא לא היה". עכשיו, אחרי שקיבלה אישור שהוא חי, היא פונה לעם ישראל וביקשה שימשיכו להתפלל. "הם הכוח שלי. אנשים שמחבקים אותי ונותנים לי תקווה – זה מה שמחזיק אותי".

500 ימים יותר מדי. המשפחה מחכה, מתפללת, נאחזת בכל בדל של מידע – אבל מבחינתם, הדרך ברורה. הם לא ינוחו עד שדוד ואריאל יהיו שוב בבית.