השבי הסתיים, הצלקות נשארו: קית' סיגל מספר על 484 ימים של גיהינום

קית' סיגל, ששוחרר אחרי 484 ימים בשבי חמאס, מנסה להתרגל למציאות חדשה – מחוץ למנהרות, מחוץ לחדרים הקטנים שבהם היה כלוא. בתו, שיר סיגל, סיפרה הבוקר בראיון לכאן רשת ב' על הזוועות שעבר – מהרעב, דרך החוסר בתנועה ועד התחושה שאיש לא מחפש אותו.

"ירד 30 קילו, השמיעה הידרדרה – ונאסר עליו לזוז"
לדבריה, אביה התקיים בעיקר מפיתות ופול, ירד 30 ק"ג ממשקלו והגיע למצב של התייבשות קשה. "הוא רוב הזמן שכב על מזרן, לא נתנו לו לזוז, לפעמים בגלל חוסר מקום ולפעמים פשוט כי לא הרשו לו," סיפרה. "יום אחד בלבד מתוך 484 ימים – נתנו לו לפתוח חלון ולראות את השמיים."

"הוא חשב שאיש לא מחפש אותו"
אחת החוויות המטלטלות ביותר עבורו עם החזרה לישראל הייתה ההבנה שגורלו הטריד מדינה שלמה. "אבא היה בהלם כששמע שיש כיכר חטופים, שכמות כזו של אנשים יצאו לרחובות כדי לדרוש את החזרתו," סיפרה שיר. "במשך כל התקופה מחבלים אמרו לו שאף אחד לא זוכר אותו, שהוא יישאר שם לנצח – והוא האמין להם."

"אסור שנפסיק להילחם עליהם"
למרות השמחה על חזרתו, שיר מזכירה שהמאבק רחוק מלהסתיים. "יש אשליה שהם בסדר כשהם חוזרים, אבל אף אחד לא יכול להבין מה הם עברו," אמרה. "כל רגע שם היה עניין של חיים ומוות, ואבא חווה אלפי רגעים שבהם היה בטוח שהוא לא ייצא משם בחיים."

המסר שלה ברור: "אם הצלחנו להחזיר אותו – נוכל להחזיר גם את השאר. אסור שנפסיק להיות חזקים. זה לא חלום, זה אפשרי."