אחרי 10 שנים בשבי: מצבו של הישאם א-סייד קשה, אביו: "הוא לא היה ככה לפני השבי"

אחרי יותר מעשור של סבל וגעגועים, הישאם א-סייד שב הביתה, אך השיבה לא היתה פשוטה כלל. הבוקר (ראשון), סיפר אביו, שעבאן, על מצב בנו, שהשתנה לחלוטין לאחר השנים הקשות בשבי. "מצבו לא טוב, הוא לא היה בעולם שלנו", ציין האב, והוסיף: "הוא סוג של טרזן, יותר גרוע מלחיות במשך 10 שנים עם חיות. לא מתקשר". המילים הללו מצביעות על עינוי נפשי עמוק שספג א-סייד בשבי, שבא לידי ביטוי בשינוי דרמטי בהתנהגותו וביכולת שלו לתקשר עם בני משפחתו.

לדברי האב, לפני השבי היה הישאם אדם ששוחח, כתב ולקח חלק פעיל בסביבה החברתית. אומנם הוא לא תמיד קיבל החלטות נכונות, אך לפחות היה מסוגל להתבטא. עכשיו, לאחר שהוחזר הביתה, המשפחה פוגשת אדם "מחוק", שמתקשה לדבר ולהביע את מחשבותיו. "הוא מנסה לדבר, לשתף - אבל לא מצליח", סיפר האב. פעמים רבות, הישאם מדבר בלחש, והשמות שהוא מזכיר אינם תמיד נכונים, מה שמעורר חשש שהוא עדיין נמצא במצב של פחד עמוק. "הוא מזהה אותנו", הוסיף, "אבל לפעמים הוא טועה בשמות, ומזכיר שמות מלפני עשר שנים".

האב גם הביע את תחושת האכזבה כלפי חמאס, שמאחורי שחרורו של הישאם לא עמדו כוונות טובות. "חמאס שקרנים", אמר, והסביר כי אם היו מכבדים את הישאם, הם היו משחררים אותו הרבה קודם. לדבריו, לא היה טקס שחרור, כי חמאס לא רצה שיראו את המצב הקשה שבו היה נתון. "אם היה להם כבוד לאנשים, הם היו משחררים אותו מזמן", טען.

מנגד, השיבה של אברה מנגיסטו גם היא זורעת רגשות מעורבים במשפחתו. אמו של אברה, אגרנש, שיתפה את תחושותיה לאחר ששבה לארץ אחרי שנים של דאגה ומתח. "אנחנו עוד בעננים", היא אמרה בהתרגשות, "לא הפסקתי לבכות". עם שובו של בנה, הדבר הראשון שביקש היה לאכול המבורגר. זה אולי נשמע פשוט, אך עבור המשפחה, כל פרט כזה מהווה סמל לשיבה לחיים רגילים.

המשפחה של אברה, שנאבקה כל השנים כדי לשוב אותו הביתה, הוציאה הודעה לאחר ששב אליהם. "10 וחצי שנים קשות, 3818 ימים של דאגה, כאב וזעקה להשבתו של בנינו ואחינו אברה מנגיסטו הגיעו לקיצן", נכתב בהודעה. המשפחה הודתה לכל מי שליווה אותם במאבק, ולכל מי שהאמין בהם לאורך כל הדרך. לאחר השחרור, המשפחה מבקשת כעת זמן ומרחב כדי לעכל את השיבה של יקירם ולתמוך בו בתהליך השיקום.

לאורך כל השנים, אברה ואחיו היו עבור משפחותיהם מופת של סבלנות ואמונה, כשלא איבדו תקווה אפילו לרגע. השפעת השנים הרבות בשבי, בכל היבט, ניכרת לעין. ראש הממשלה נתניהו, שציין את הרגעים המרגשים של השיבה, הביע צער על הזמן הארוך ששני השבויים היו בשבי והבטיח כי המדינה תסייע להם בתהליך הקליטה והשיקום.