"חוזר לניר עוז – אבל לא כפי שקיווינו": איציק אלגרט הי"ד הובא למנוחות

במסע הלוויה מצמרר שהחל בראשון לציון והמשיך לניר עוז, אלפי אנשים התאספו ללוות את איציק אלגרט הי"ד, שנחטף ב-7 באוקטובר והושב לישראל אחרי 509 ימים בשבי – אבל לא כפי שייחלו. דגלי ישראל הונפו באוויר, ההמונים צעדו בדממה, ורגעי הפרידה היו קורעי לב. "הבטחתי להחזיר אותך חי או מת – ועכשיו אתה בבית", אמר אחיו דני, בעודו מחבק את הארון בכאב עמוק.

בית הכנסת הגדול בראשון לציון היה נקודת המפגש של ההמונים, שהגיעו מכל רחבי הארץ כדי לכבד את זכרו של איציק. בני משפחה, חברים וישראלים רבים שנגע בהם סיפורו, הצטרפו למסע האחרון – ממקום מגוריו בראשון לציון ועד לניר עוז, היישוב שממנו נחטף באותו יום טראגי.

דני אלגרט, אחיו של איציק הי"ד, עמד בלב ההמולה, מקבל חיבוקים וניחומים מאנשים שראו בו לא רק אח שכול – אלא סמל למאבק על השבת החטופים. "קיווינו לקבל את איציק חי, אבל קיבלנו אותו בארון", אמרה לו אחת המנחמות בדמעות. דני, מורה לאזרחות בעיר, הביט סביבו, נפעם מההמונים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון: "אני מודה לכל מי שליווה אותנו ואת איציק. המאבק לא נגמר – נמשיך עד שכל החטופים יחזרו".

הרגע המצמרר ביותר הגיע כאשר דני אחז בארון של אחיו, עטוף בבד שחור, ונפרד ממנו במילים קורעות לב: "איציק, אתה חוזר עכשיו הביתה. הבטחתי להחזיר אותך – ועכשיו אתה שוב בניר עוז". מסע הלוויה המשיך בדרכו, כאשר רכב חברת קדישא פילס את דרכו בין ההמונים, בדרכו לנקודת הסיום הבלתי נמנעת.

תחושת ההפקרה ריחפה באוויר. "איציק נחטף, והוא הופקר לגורלו בשבי חמאס", אמר דני בכאב. "הוא חוזר עכשיו לניר עוז, המקום שבו הכל התחיל, המקום שהיה ביתו. אנחנו נמשיך להיאבק, עד שאחרון החטופים יהיה שוב כאן".

ראש העיר ראשון לציון, רז קינסטליך, נפרד אף הוא מאלגרט במילים נוגעות: "לא כך רצינו שתחזור, איציק. הכאב גדול מדי. 509 ימים היית בשבי, במקום שאי אפשר לדמיין את סבלו. היום אנחנו מחבקים אותך ומחזירים אותך הביתה. יהי זכרך ברוך".