תוכנית המפקד זמיר: לחימה עצימה ולחץ על חמאס

הרמטכ"ל הנבחר, האלוף איל זמיר, מתכנן לשנות את כללי המשחק בזירה העזתית. על פי מקורות ביטחוניים, תחת הנהגתו, צפויה תפנית משמעותית בגישה המבצעית, שתכלול תמרון קרקעי נרחב והחזקת שטחים באופן רציף. המטרה: לחץ מסיבי ומתמשך על חמאס, שיוביל לשינוי אסטרטגי במאזן הכוחות.

בימים האחרונים נערכו הערכות מצב בדרגי הפיקוד הבכיר, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון, הרמטכ"ל היוצא רא"ל הרצי הלוי, ואיל זמיר עצמו, כחלק מהליך החפיפה לתפקידו החדש. בפגישות הללו הוצגו תרחישי לחימה שונים, כאשר זמיר הבהיר כי בכוונתו להוביל מהלך תקיף וחד-משמעי יותר מזה שיושם עד כה.

בעוד שבתקופת כהונתו של הלוי צה"ל פעל בשיטת תמרון מצפון לדרום, תוך שילוב פשיטות מהירות ונסיגות מדודות, זמיר מתכנן מהלך מקיף יותר. הפעם, הכוחות לא רק ייכנסו לעומק השטח, אלא גם יישארו בו לזמן ממושך, תוך ניהול קרב מתמשך, שמטרתו למוטט את התשתיות המבצעיות של חמאס ולכפות עליו עסקה לשחרור החטופים.

כדי להוציא את התוכנית לפועל, צה"ל מגייס כמויות משמעותיות של תחמושת, טילים ופצצות, ומכין את היחידות הלוחמות למערכה אינטנסיבית. עם זאת, גיוס מילואים ארוך-טווח נתפס כאתגר משמעותי, שכן הוא עלול להכביד על הכלכלה ולייצר לחץ ציבורי.

היבט נוסף שעומד על הפרק הוא ההתמודדות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה. צה"ל נערך להקמת אזורי מחסה ולפתיחת מסדרונות הומניטריים, אך במקביל, דווח כי רבים מהפלסטינים ששבו צפונה גילו כי בתיהם נהרסו ונאלצו לנוע דרומה, קרוב לאזורי הסיוע.

בין היעדים המרכזיים של התמרון הקרקעי ניתן למנות את תקיפת מערך המנהרות, השמדת חמ"לים חדשים שהוקמו על ידי חמאס, פגיעה במתקני ייצור הנשק, ולחימה ישירה נגד פעילי הארגון – אשר מאמצים כעת מודל של לוחמת גרילה. אחד האתגרים המשמעותיים בלחימה הצפויה יהיה ההתמודדות עם מטעני חבלה רבי עוצמה וטילים נגד טנקים, שמוצבים לאורך הצירים הצפויים לשמש את כוחות צה"ל.

בתוך כך, הדיון על ההשלכות ארוכות הטווח של הלחימה אינו פוסק. לצד הצורך בהפעלת כוח צבאי מרתיע, עולה השאלה - מהו היעד הסופי? עם חורבן נרחב ברצועת עזה, נשאלת השאלה האם חמאס יוכל לשוב ולהתבסס, או שהפעם יונחת עליו מהלומה שתשנה את כללי המשחק לתמיד.