צו איסור פרסום גורף על החקירה בנוגע לקשרי לשכת נתניהו וקטאר

בית משפט השלום בראשון לציון הורה היום (שלישי) על הוצאת צו איסור פרסום גורף בכל הנוגע לפרשת הקשרים שבין אנשי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין קטאר. הצו, שיחול למשך 30 יום עד ה-10 באפריל, אוסר על פרסום כל פרט מחומרי החקירה, לרבות פרטי החשודים, מהות הבדיקות והממצאים שנאספו עד כה.

בהתאם להחלטת בית המשפט, איסור הפרסום חל על כלל אמצעי התקשורת, כולל אתרי חדשות, רשתות חברתיות וכלי תקשורת זרים. הצו אף מונע ציטוט ישיר או עקיף של דיווחים מכלי תקשורת בינלאומיים בנושא זה, ואף נאסר כל אזכור של עובדות הנוגעות לחקירה, בין אם במפורש ובין אם ברמיזה.

הרקע להחלטה מגיע לאחר הודעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי השב"כ והמשטרה פתחו בחקירה בנוגע לקשרים האפשריים שבין גורמים רשמיים בישראל לבין גורמים קטאריים. על פי הודעת משרד המשפטים, במהלך דיון מקצועי שהתקיים בהשתתפות גורמים בכירים במשטרה ובשירות הביטחון הכללי, הוצג מידע שמצביע על מגעים בין אנשי לשכת ראש הממשלה לבין גורמים הקשורים לקטאר. בעקבות הדיון הוחלט על פתיחה בחקירה רשמית שתתבצע על ידי שירות הביטחון הכללי ויחידת להב 433 של משטרת ישראל.

בחודשים האחרונים התפרסמו תחקירים שונים שהעלו טענות בנוגע לפעילותם של יועצים ודוברים בסביבת נתניהו במסגרת קמפיינים לקידום אינטרסים של קטאר. בין היתר, על פי תחקיר עיתון "הארץ", היועצים שרוליק איינהורן ויונתן אוריך היו מעורבים בקמפיין שנועד לשפר את תדמיתה של קטאר סביב אירוח משחקי המונדיאל. בנוסף, דיווח בחדשות 12 הצביע על כך שאלי פלדשטיין, שנמצא בחקירה בגין הדלפת מידע מסווג לעיתון "בילד" הגרמני, היה לכאורה מעורב בפעילות למען גורמים קטאריים.

כעת, עם פתיחת החקירה והגבלת הפרסום, נשאלת השאלה האם הקשרים שהוזכרו בפרסומים השונים אכן חורגים מן המותר מבחינה משפטית, ומהן ההשלכות האפשריות אם יתברר כי בוצעו עבירות פליליות במסגרת אותם קשרים. ההליך צפוי להימשך בתקופה הקרובה, וגורמי החקירה יעמיקו בבדיקת המידע שנאסף.