ישראל תזדקק לכמעט 2 מיליון דירות חדשות ב-25 השנים הקרובות

המועצה הלאומית לכלכלה פרסמה היום (שלישי) את אסטרטגיית הדיור 2050, מסמך מקיף המתווה את הדרך להתמודדות עם הצמיחה הדמוגרפית ושוק הדיור בישראל בעשורים הקרובים.

לפי הדו"ח, עד שנת 2050 תזדקק מדינת ישראל לתוספת של כ-1.83 מיליון יחידות דיור חדשות, וזאת במטרה לשמר את היחס הקיים בין אוכלוסייה בוגרת למלאי הדירות, כפי שנמדד בשנת 2005.

הדו"ח מתייחס לחלוקה דמוגרפית מפורטת ומבצע חיזוי ממוקד לכל אחת משלוש הקבוצות המרכזיות בחברה הישראלית:

• החברה החרדית

• החברה הערבית

• יהודים לא-חרדים ואחרים

התחזיות מבוססות על ניתוחים של מגמות דמוגרפיות, תהליכי הגירה פנימיים, נתוני סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והמדיניות הממשלתית הנוכחית בתחום הדיור והתחבורה.

לפי הנתונים, כ-615 אלף יחידות דיור - המהוות שליש מכלל התוספת הדרושה - ייבנו במרכז הארץ ובאזור תל אביב. 

לצד זאת, הממשלה מתכננת חיזוק משמעותי של אזורים נוספים:

• הקמת ערים חדשות לחרדים בדרום הארץ – מענה לצמיחה הדמוגרפית המואצת במגזר החרדי.

• פיתוח מפרץ חיפה (תמ"א 75) – הפיכתו למרחב מגורים ותעסוקה חדשני שישמש כמרכז מטרופוליני חדש.

• קצב בנייה מוגבר – בשנים 2026-2035, יידרש קצב בנייה של כ-65 אלף יחידות דיור בשנה.

אסטרטגיית הדיור משתלבת עם עבודת גופי התכנון הממשלתיים כמו מינהל התכנון, משרד התחבורה ומשרד האנרגיה, במטרה לוודא שמפת הביקושים העתידית תתואם לצרכים הכלכליים, התחבורתיים והסביבתיים של המדינה.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון: "אסטרטגיית הדיור 2050 מאפשרת תכנון ארוך טווח שיבטיח מענה לאתגרים הדמוגרפיים של מדינת ישראל, תוך שמירה על איזון חברתי וגיאוגרפי, והתאמה לצרכים העתידיים של כלל האוכלוסייה".

אסטרטגיית הדיור 2050 מציבה אתגר משמעותי לממשלות הבאות: כיצד לוודא שהתכנון אכן יהפוך למציאות? האם קצב הבנייה יספיק כדי לתת מענה אמיתי למחסור הגובר?

לצד השאיפה לדיור זמין ומותאם לאוכלוסייה, ניצבים אתגרים כלכליים, רגולטוריים וסביבתיים - כמו מחירי הקרקעות, זמינות משאבים, והתאמת התשתיות לתנופת הבנייה הצפויה.