חדשות בעולם
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לא מסתיר את כוונותיו לצמצם משמעותית את הממשל הפדרלי, ובחזית המאבק עומד הפעם משרד החינוך האמריקני. כחלק מהאסטרטגיה שלו לצמצום כוחו של הממשל המרכזי, החל ממשל טראמפ לשעבר בצעדים ממשיים שמטרתם להוביל, בסופו של דבר, לסגירת המשרד.
השבוע נרשם צעד משמעותי בכיוון זה, כאשר משרד החינוך הודיע על פיטורי כ-1,300 עובדים – כמעט מחצית מכוח האדם שלו. משמעות המהלך ברורה: צמצום משמעותי של פעילויות המשרד והעברת האחריות לניהול מערכת החינוך לידי המדינות השונות. עם זאת, המשרד ימשיך לעסוק בפיקוח על הלוואות הסטודנטים ובחלוקת סיוע פדרלי לבתי הספר, לפחות בעתיד הנראה לעין.
שרת החינוך, לינדה מקמהון, תומכת נלהבת במהלך, ומדגישה את החשיבות שבהפניית משאבים ישירות למדינות, במקום להשקיע בתחזוקת מערכת בירוקרטית מסורבלת. אך בעוד שהתומכים סבורים כי מדובר בצעד הכרחי לשיפור היעילות ולצמצום בזבוזים, מתנגדי המהלך חוששים מהשלכות הרוחב שלו. לדבריהם, הקיצוצים עלולים לפגוע קשות במערך אכיפת זכויות התלמידים ובניהול הסיוע הכלכלי למוסדות החינוך ולסטודנטים.
אך האם ניתן בכלל לסגור את המשרד? כאן נכנס לתמונה הקונגרס, שאחראי על הקצאת התקציבים הפדרליים. רבים מחברי הקונגרס, כולל חלק מבעלי בריתו של טראמפ, מטילים ספק באפשרות לסגירת המשרד ללא תמיכה רחבה. בנוסף, יוזמותיו של טראמפ, כמו קידום תוכניות חינוך "פטריוטיות", דווקא מוסיפות עבודה למשרד, מה שמקשה על צמצומו.
מעבר לפוליטיקה, נשאלת השאלה מה יהיו ההשלכות על מערכת החינוך כולה. בעוד שתומכי המהלך רואים בו צעד כלכלי נכון שיחזק את סמכויות המדינות, אחרים חוששים כי תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות או בעלי צרכים מיוחדים ימצאו עצמם נפגעים מהשינויים.
המהלך של טראמפ מזכיר מהלכים דומים שנעשו בעולם, כמו הקיצוצים הנרחבים שמוביל נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בממשלו. השאלה הגדולה היא האם אמריקה אכן תצליח ללכת עד הסוף עם הרעיון הזה, או שמא מכשולים פוליטיים ומשפטיים ימנעו את הוצאתו לפועל.
כך או כך, מה שבטוח הוא שהדיון על עתיד משרד החינוך רק התחיל, והוא צפוי להיות אחד הנושאים הבוערים במערכת הפוליטית של ארה"ב בשנים הקרובות.