התגובות הסוערות לפיטורי ראש השב"כ: תמיכה בקואליציה – זעם באופוזיציה

המפה הפוליטית בישראל שוב רועשת: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב על פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. ההחלטה, שלטענת נתניהו נובעת מחוסר אמון מתמשך, גררה תגובות סוערות משני צדי המתרס הפוליטי.  

במערכת הביטחון קיבלו את ההחלטה בהפתעה, אך תגובתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הפכה את הסערה הפוליטית לסוגיה משפטית: "ההחלטה לא מוכרת לי, ולפי החוק נדרשת התייעצות מוקדמת איתי".  

בקרב הקואליציה מיהרו לתמוך בהחלטה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ציין כי מדובר במהלך מתבקש בעקבות כישלון שירות הביטחון הלאומי באירועי ה-7 באוקטובר. "ראוי היה שבר ייקח אחריות ויתפטר בעצמו", אמר סמוטריץ', והוסיף כי "במערכת דמוקרטית, מי שנושא באחריות לכשל כה חמור - לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו". גם השר יואב קיש הצטרף לתמיכה: "כשנפגע האמון בין ראש הממשלה לראש מערכת ביטחון כה רגישה, אין מנוס מסיום תפקידו של ראש השב"כ. היה עדיף שיתפטר בעצמו, אך משזה לא קרה, מדובר בהחלטה מוצדקת".  

לעומת זאת, האופוזיציה תוקפת בחריפות. יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, קובע כי ההחלטה קשורה ישירות לחקירת "קטאר-גייט" – פרשה שבמרכזה חשדות למעורבות של גורמים קטאריים במערכת הפוליטית הישראלית. "נתניהו לא מצא סיבה לפטר את רונן בר במשך שנה וחצי, ורק כעת – כשמתחילה חקירה על חדירת קטאר ללשכתו – פתאום הוא נחוש לבצע את המהלך", האשים לפיד.  

גם יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, הגיב בחריפות: "פיטורי ראש השב"כ הם פגיעה ישירה בביטחון המדינה ופירוק האחדות בחברה הישראלית משיקולים פוליטיים ואישיים".  

חבר הכנסת גדי איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל צה"ל, אף הלך צעד קדימה וקרא למחאה ציבורית: "נתניהו איבד את הזכות הערכית להנהיג. הוא מתבצר בקואליציה סחטנית ופועל בניגוד לאינטרסים הביטחוניים של ישראל. ההחלטה הזו, בעיתוי הנוכחי, מחייבת מאבק ציבורי רחב".  

בינתיים, ההתנגשות בין הממשלה ליועצת המשפטית עשויה להפוך לעימות משפטי נוסף. האם הפיטורים ייכנסו לתוקף כמתוכנן, או שמא צפויה התערבות משפטית? בשעות הקרובות נדע יותר. מה שבטוח – הזירה הפוליטית בישראל רחוקה מלהירגע.