בעקבות הדחת ראש השב"כ: האופוזיציה עתרה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה

החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר, מעוררת סערה פוליטית וציבורית חסרת תקדים. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הצהיר כי האופוזיציה תעתור לבג"ץ נגד ההחלטה, וכבר הלילה (שישי) הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להוציא צו ביניים נגד פיטוריו של בר.

בין מגישי העתירה: מפלגות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים, לצד ארגונים נוספים. בעתירה נטען כי ההדחה התקבלה מתוך "ניגוד עניינים חמור של ראש הממשלה" ובשל "שיקולים זרים הקשורים לחקירות שמנהל השב"כ בלשכת ראש הממשלה". לטענת העותרים, פיטוריו של בר נעשו כתגובה לכך שתחקיר פנימי של השב"כ הצביע על אחריות הדרג המדיני לאסון השבעה באוקטובר.

"ייזום הפיטורים, בעיצומה של לחימה, כאשר השב"כ חוקר חשדות חמורים הקשורים לבכירים בלשכת ראש הממשלה – מהווה סכנה חמורה לשלטון החוק ולביטחון המדינה", נכתב בעתירה. עוד נמסר כי החקירה עוסקת בקשרים לכאורה של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם מדינת קטר, אשר מימנה את ארגון הטרור חמאס – שהיה אחראי למתקפת השבעה באוקטובר.

טענות על שיקולים פוליטיים
חבר הכנסת משה סעדה (הליכוד) הגן על החלטת הממשלה ואמר כי בר "הפך את השב"כ לכלי פוליטי". לדבריו, "ראש השירות לא הבין את גבולות תפקידו, ולכן ההדחה הייתה מתבקשת". סעדה הוסיף כי בר היה אמור להגיש את התפטרותו בעצמו, אך לאחר שסירב – ראש הממשלה החליט להפעיל את סמכותו.

מנגד, חבר הכנסת רם בן-ברק (יש עתיד), שהיה בעבר סגן ראש המוסד, טען כי ההחלטה התקבלה ממניעים פוליטיים מובהקים. "ראש הממשלה מטפח תיאוריות קונספירציה כדי להסיט את האחריות מהדרג המדיני", אמר בן-ברק.

האשמות הדדיות
בהודעה מטעם "גורם מדיני בכיר" נטען כי בר ידע מראש על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אך לא פעל כדי למנוע אותה. "אם בר היה מבצע את תפקידו כראוי – ייתכן שהאסון היה נמנע", נכתב בהודעה. במקביל, עיתונאית כאן 11, גילי כהן, דיווחה כי הטענות נגד בר נשענות על תאוריית קונספירציה שנועדה לערער את אמינותו.

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הגיב בחריפות: "פיטוריו של רונן בר הם ניסיון בוטה לטייח את פרשת קטרגייט. הנחקרים בפרשה פלילית חמורה שמסכנת את ביטחון המדינה – הם אלה שמפטרים את החוקרים שלהם".

יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, הצטרף לביקורת וכתב ברשת X: "הדחת ראש השב"כ ממניעים פוליטיים היא אות קין על כל אחד משרי הממשלה שתמך במהלך הזה – והיא תיזכר לדראון עולם".

בר מגיב בחריפות
רונן בר עצמו שיגר מכתב חריף לממשלה לאחר החלטת ההדחה, ובו טען כי ההליך היה "מלאכותי מהיסוד" וכי ההחלטה הייתה "טבולה כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו". בר צפוי לסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל, אלא אם ימונה לו מחליף קודם לכן.

עתירות לבג"ץ – ומה הלאה?
מלבד העתירה המרכזית של מפלגות האופוזיציה, גם ארגון "מכונת האמת" הגיש עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה ולהוציא צו ביניים. בג"ץ צפוי לקיים דיון דחוף בנושא בימים הקרובים.

המשבר סביב הדחתו של ראש השב"כ ממחיש את עומק הקרע הפוליטי בישראל – ומעלה שאלות כבדות משקל לגבי יחסי הכוחות בין הדרג המדיני למערכת הביטחונית.