צה"ל מעביר כוחות לגבול עזה: מבצע עוז וחרב עולה שלב

צה"ל ממשיך להגביר את הלחץ על חמאס במסגרת מבצע עוז וחרב, שנכנס לשבועו הראשון. כחלק מהמהלך, שני גדודים מחטיבת גולני – גדוד 12 וגדוד 13 – נשלחו מגבול לבנון לדרום הארץ, במטרה לחזק את הכוחות בגבול עזה ולמנוע חדירות טרור מרצועת עזה. מדובר בהעברה משמעותית של כוחות, אך לפי שעה, צעדי צה"ל נגד חמאס נמשכים באופן מדוד ומדורג – ללא שינוי משמעותי בקצב הלחימה.

לוחמי גולני, ששהו למעלה משנה במשימות הגנה והתקפה בזירה הלבנונית, יחזקו את קו ההגנה הדרומי במסגרת תוכנית פעולה רחבה של פיקוד הדרום. במקביל, שתי אוגדות פועלות לאורך הגבול עם הרצועה, אך הפעולות הקרקעיות נותרות מצומצמות – וחמאס מצדו אינו מאותת על כניעה או על התקדמות במו"מ לעסקת שבויים, שנותר בקיפאון.

צה"ל מרחיב את אזור החיץ בצפון הרצועה
אתמול (רביעי) ביצע צה"ל צעד נוסף בשטח, כשהכניס שני גדודים משולבים של חי"ר ושריון, תחת פיקוד חטיבה 188, לפאתי בית לאהיה – עיירה בצפון הרצועה, הסמוכה לקו החוף. למרות הכנסת הכוחות, הפעולה אינה מוגדרת עדיין כפשיטה רחבה, אלא כמהלך ממוקד שמטרתו לחזק את אחיזת צה"ל בצפון הרצועה.

בצה"ל לא אישרו את דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיהם הפעולה הקרקעית המדורגת מתבצעת על פי המלצות הדרג הצבאי. גורם ביטחוני בכיר טען כי "הקצב הנוכחי מזכיר את סבבי ההסלמה בשנים שלפני מתקפת השבעה באוקטובר – ולא מהלך רחב היקף".

תקיפות מדויקות – פחות גיחות מהאוויר
חיל האוויר ממשיך בפעילות התקפית מדודה – אך בהיקף מצומצם ביחס לימים הראשונים של המבצע. כך, למשל, במהלך היממה השלישית של המבצע, תקף חיל האוויר כ-30 מטרות בלבד – היקף תקיפות שהיו יכולים להתבצע בפרק זמן של חצי שעה בלבד בתחילת המלחמה. התקיפות כעת ממוקדות במפקדים ובפעילים בכירים של חמאס, ומטרתן לפגוע ביכולת הארגון לשקם את מערכי הפיקוד והשליטה שלו.

בצה"ל מדגישים כי אם חמאס יבצע פיגוע משמעותי נגד כוחות צה"ל ברצועה – לרבות ניסיון פיגוע באמצעות מנהרות – ישראל תגיב במתקפה נרחבת, שעלולה לכלול מהלך קרקעי בעומק הרצועה. גורם ביטחוני אמר כי "אם חמאס יחצה את הקו האדום, צה"ל יידרש להפעיל אוגדות נוספות ולבצע מתקפה מקיפה נגד תשתיות הארגון".

תמרון קרקעי – האתגר המורכב
בפיקוד הדרום נערכים לתמרון קרקעי נרחב, אם תתקבל החלטה כזו בדרג המדיני. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מוביל בשבועות האחרונים שדרוג של תוכניות הפעולה הקרקעיות בעזה – שכוללות, בין היתר, העברה אפשרית של מאות אלפי תושבים עזתים מצפון הרצועה לדרום, לצורך טיהור השטח ממחבלים.

התוכנית הזו, שכבר הושמה חלקית בפשיטה על מחנה ג'באליה בחודש שעבר, נחשבת לשנויה במחלוקת בזירה הבינלאומית. גורמים משפטיים בישראל הזהירו כי מהלך כזה עלול להוות הפרה של הדין הבינלאומי, אך במערכת הביטחון מבהירים כי "כל עוד חמאס ממשיך לשלוט ברצועה – אין ברירה אלא לבצע מהלך קרקעי מקיף".

שחיקת כוחות המילואים – חשש במערכת הביטחון
אחד האתגרים המרכזיים שמעסיקים את צה"ל בשלב הזה הוא שחיקת מערך המילואים. לדברי קצינים בכירים, שיעורי ההתייצבות במילואים – גם ביחידות קרביות – נותרו נמוכים יחסית. הגורמים לכך מגוונים: חשש ממבצע קרקעי שיגבה קורבנות רבים, חוסר קונצנזוס פוליטי סביב המהלך, והמציאות הכלכלית והחברתית הקשה בישראל מאז פרוץ המלחמה.

בתוך כך, המחלוקות הפוליטיות סביב יוזמת החקיקה למתן פטור מגיוס לתלמידי ישיבות, לצד טענות על "הפיכה משטרית", מוסיפות למתח בציבור ולקרע הפנימי במערכת הביטחון. בשיחות סגורות הודו קצינים בכירים כי "הפסקת ההתייצבות השקטה" – שבה חיילי מילואים אינם מתייצבים למילואים באמתלות אישיות – מהווה איום משמעותי על כשירות הצבא במבצע הקרקעי המתוכנן.

המשבר הפוליטי – השלכות על המערכה בעזה
ההדחה המתוקשרת של ראש השב"כ, רונן בר, בידי ראש הממשלה, מעוררת אף היא מתיחות במערכת הביטחון. קצינים בכירים טוענים כי המהלך התקבל ממניעים פוליטיים – וכי הוא מסמן את חוסר היציבות שמאפיין את הזירה הפוליטית בישראל בחודשים האחרונים.

על רקע המצב המורכב, צה"ל נערך להמשך הלחימה – אך מסרב לפי שעה להפעיל את מלוא הכוח העומד לרשותו. "הלחץ הצבאי יימשך – אך ייעשה באופן מדורג ומדויק", אמר גורם צבאי בכיר.