תקציב המדינה בדרך לאישור הכנסת: מיסים על הציבור – מזומנים לקואליציה

הכנסת מקיימת מאז אתמול (שני) דיון רצוף בהצעת תקציב המדינה לשנת 2025, שצפוי לעבור היום בקריאה שנייה ושלישית – יממה לפני תום המועד החוקי. התקציב, שמסתכם בכ-756 מיליארד שקלים, מעורר מחלוקות רבות סביב חלוקת המשאבים, יעד הגירעון, והיקף החריג של הכספים הקואליציוניים – שעמד על למעלה מ-5 מיליארד שקלים.

לצד הדיונים באולם המליאה, נרשמו מחאות סוערות מחוץ למשכן הכנסת. שוטרים פינו בכוח מפגינים שחסמו את הכניסות, ושישה מהם עוכבו לחקירה. השר עמיחי אליהו וח"כ אלמוג כהן נאלצו להיכנס בליווי אבטחה.

התקציב כולל הוצאה בפועל של 620 מיליארד שקלים – עלייה של כ-21% לעומת התקציב הקודם, בין היתר בשל הרחבת תקציבי הביטחון, בעקבות המשך הלחימה בדרום ובצפון. תקציב מערכת הביטחון לבדו מגיע ל-109.8 מיליארד שקלים, והוא הגבוה ביותר מכל משרדי הממשלה. אחריו: תקציב החינוך (92 מיליארד), הבריאות (59 מיליארד), והביטוח הלאומי (61 מיליארד).

לצד ההוצאות, הממשלה הגדילה גם את יעד הגירעון – מ-4% כפי שהציג בתחילה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ל-4.9% מהתוצר עם הגשת התקציב הסופי. במשרד האוצר מעריכים כי ככל שהמערכה הצבאית תימשך, ייתכן והתקציב ייפתח שוב – והגירעון יתעמק עוד יותר.

עיכובים חריגים ואי הכללת חוק ההסדרים
לוח הזמנים לאישור התקציב היה צפוף מהמקובל, בין היתר בשל עיכובים בהגשתו. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, הודיעה כי בשל כך לא ניתן יהיה לקדם את חוק ההסדרים במקביל – בניגוד לנהוג בשנים קודמות. בהתאם לכך, רפורמות רבות פוצלו לדיונים נפרדים בוועדות הכנסת.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הביע ביקורת מרומזת על מבנה התקציב. לדבריו, לצד צעדים פיסקליים נדרשים, "היה מקום לכלול השקעות מוגברות בצמיחה – בדגש על חינוך, פריון העבודה, וצמצום הוצאות שאינן תורמות לצמיחה עתידית".

כספים קואליציוניים, תקציבים שנויים במחלוקת ועתירה לבג"ץ
הדיונים בוועדת הכספים התמקדו בחלוקת כ-5 מיליארד שקלים שמיועדים להסכמים קואליציוניים – כאשר חלק מהקצאות התקציב טרם נחשף. תקצוב משרדים שנתפסים כ"מיותרים", בהם שמונה גופים העוסקים בזהות יהודית, עורר ביקורת ציבורית קשה. במקביל, דרישות למימון עבור שורדי השבי ממלחמת חרבות ברזל נותרו ללא מענה תקציבי ברור.

חברת הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) ועמותת "צדק פיננסי" עתרו היום לבג"ץ נגד התקציב, בטענה כי הליך אישורו פגע בעקרונות חוק יסוד: משק המדינה, וכי הכנסת לא יכלה למלא את תפקידה כראוי לנוכח קצב הדיונים המהיר והיעדר שקיפות בחלק מהשינויים המאוחרים.

עימותים בתוך הקואליציה ואיומי פרישה
גם בתוך הקואליציה עצמה נרשמו חיכוכים. סיעת יהדות התורה איימה להצביע נגד התקציב כל עוד לא עבר חוק הפטור מגיוס תלמידי ישיבות. ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש להיפגש עם הרב משה הלל הירש, ממנהיגי הציבור הליטאי, ולשכנעו למנוע איום פומבי בפרישה מהממשלה. גם לאחר פגישה עם האדמו"ר מגור – הושגה הסכמה שלא להציב תנאים נוספים.

ביקורת מהאופוזיציה
באופוזיציה לא חסכו בביקורת. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), מרכז סיעתו בוועדת הכספים, טען כי "זהו תקציב רע – גם מוסרית וגם כלכלית. הוא חסר חזון ומזיק לאמינות הפיננסית של המדינה מול חברות הדירוג. אם מדיניות האוצר תימשך, לא מן הנמנע שנראה העלאות מסים נוספות בסוף השנה".

למרות כל זאת, נראה כי התקציב יאושר בזמן – ולפחות לעת עתה, הכנסת לא תתפזר.