בנק ישראל מזהיר: גידול בהוצאה הביטחונית מחייב הכרעות כלכליות קשות

בנק ישראל מפרסם היום (רביעי) את הדוח השנתי לסיכום שנת 2024, ומתאר תמונה כלכלית מורכבת של המשק הישראלי לאחר שנה של לחימה. על פי הדוח, הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות, אך שילמה מחיר כבד – תוך ירידה בתוצר, קיטון בהשקעות וביצוא, עלייה באינפלציה והתרחבות החוב הציבורי.

בדוח נכתב כי "האתגר שהוצג לעיל מחייב דיון בסדרי העדיפויות של הממשלה". על רקע המשך הלחימה, גידול ניכר בהוצאות הביטחון, ומאמץ לשמור על יציבות פיסקלית – הבנק מדגיש את הצורך בקבלת הכרעות כלכליות משמעותיות, תוך בחינה מחדש של סדרי העדיפויות הלאומיים.

בנק ישראל מתריע כי אם הממשלה תאמץ את המלצות ועדת נגל להרחבת ההוצאה הביטחונית, יידרש איזון תקציבי שיכלול אחת מהשתיים: העלאת מסים או קיצוץ בתקציבים אזרחיים. הבנק מציין כי התקציב שאושר אתמול בכנסת אינו משקף את הצרכים שעליהם מצביע הדוח, ומדגיש את הפער בין המדיניות התקציבית לבין המציאות הכלכלית.

עוד נכתב כי צעדי הממשלה לקיזוז ההוצאה בעקבות המלחמה אינם מספקים, בשל אופיים הזמני ובשל עלייה צפויה בהוצאות קבועות. גידול הגירעון ומימונו באמצעות חוב ציבורי מוסיפים לחץ על המשק, ומובילים לעודף ביקוש במקביל למחסור בכוח אדם – מצב שמגביר את האינפלציה.

הריבית, שירדה בתחילת השנה ל-4.5%, נותרה ברמה זו עקב המשך הלחימה, מגבלות ההיצע וגידול בביקושים. לפי בנק ישראל, שמירה על יציבות המחירים מחייבת מדיניות זהירה, שעשויה לכלול שמירה על ריבית גבוהה גם בטווח הארוך.

הדוח מתייחס גם למצב שוק העבודה בישראל בשנת 2024, ומציין כי המשק סבל ממחסור חמור בעובדים עקב גיוסי מילואים נרחבים, מגבלות על כניסת עובדים פלסטינים, והיעדרות עובדים מאזורים מוכי קרבות. הפגיעה בתוצר העסקי מוערכת בכ-5%.

כמו כן, מציין הבנק כי במגזר הציבורי נדחו העלאות שכר במסגרת מאמץ לשמור על יציבות תקציבית, דבר שיצר פער שלילי בשכר לעומת המגזר העסקי – שעלול לפגוע באיכות השירותים הציבוריים בטווח הארוך.

בנק ישראל מסכם כי התמודדות עם אתגרי המשק בשנים הקרובות תחייב התאמות בהרכב הוצאות הממשלה, לצד קביעת סדרי עדיפויות ברורים שיתמכו בצמיחה ארוכת טווח וברמת חיים משופרת לכלל האוכלוסייה