בית המשפט העליון הפך את ההחלטה: אזרחית הורשעה במסירת מידע לאויב

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה במקרה חריג בחומרתו: אזרחית ישראלית הורשעה היום (רביעי) לאחר שפעלה בקשר עם סוכן זר מטעם איראן והעבירה לידיו מידע ביטחוני רגיש. פסק הדין התקבל בעקבות ערעור של פרקליטות המדינה, אשר דרשה להכיר בחומרת המעשה לא רק במישור האישי – אלא גם הלאומי.

מדובר באישה ישראלית, שלאורך מספר שנים, ניהלה קשרים דרך הרשת עם אדם שהציג עצמו בשם ראמבוד – צעיר מוסלמי מטהרן, שסיפר כי יש לו עניין ביהדות. אך מתחת למסכה הזו, הסתתר גורם שפעל, כך קבע בית המשפט, מטעם גורמי המודיעין של הרפובליקה האיסלאמית של איראן – מדינת אויב מובהקת של מדינת ישראל.

במהלך ההתכתבות איתו, העבירה האזרחית פרטים שונים – בהם מידע על מתקנים רגישים, צילומים של מבני ציבור, וגם מידע אישי על אנשי ביטחון. כל זאת, תוך כדי שהיא עצמה מודה כי היה בלבה חשד משמעותי שמדובר בסוכן איראני – אך למרות זאת בחרה להמשיך את הקשר.

תחילה, בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את הנאשמת מהעבירה החמורה של מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, בטענה שלא הוכח מעל לכל ספק שראמבוד פעל מטעמו של גורם עוין. אבל בערעור שהגישה הפרקליטות, הוצגו הוכחות רבות שמעידות אחרת – ובראשם ההתנהלות הברורה של אותו "ראמבוד", שהתאימה אחד לאחד לדפוסי הפעולה הידועים של גורמי מודיעין איראניים.

השופטים בעליון לא השאירו מקום לספק: "מי שמתנהג כסוכן איראני, מדבר כמו סוכן איראני, ודורש מידע ביטחוני – הוא סוכן איראני". בכך שינה בית המשפט את ההכרעה והטיל אחריות מלאה על הנאשמת – לא רק על הקשר, אלא גם על עצם מסירת המידע.

ומה אנחנו לומדים מזה? בפרקליטות אמרו בצורה חדה: האחריות של כל אזרח ישראלי, גם אם אינו עוסק בביטחון, היא להיזהר פי כמה וכמה מקשרים עם גורמים זרים – בוודאי כשעולה חשד למעורבות של מדינה עוינת. הטענה ש"היא לא באמת ידעה" לא מחזיקה מים כשמדובר בביטחון המדינה.

בעידן שבו המלחמות לא תמיד מתנהלות בטנקים – אלא בטלפונים, במיילים ובצ'אטים תמימים לכאורה – כל אזרח חייב לשים לב. כי מאחורי כל שיחה, אולי מסתתר מי שרוצה ברעתנו. וכנאמר: "החכם עיניו בראשו".

אנחנו עם שידע לאורך הדורות מהי מסירות נפש – עכשיו הזמן למסירות זהירות. כי כשהמדובר בביטחון עם ישראל – אין מקום לטעויות.