סערה בכנסת: אושר החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים

לאחר דיון סוער בן 18 שעות, הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) בקריאה שלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – מהלך מרכזי במסגרת הרפורמה במערכת המשפט. החוק עבר ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד, כאשר כלל חברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה במחאה. מדובר באחד הצעדים המשמעותיים ביותר במסגרת יוזמות החקיקה של שר המשפטים יריב לוין.

על פי נוסח החוק שאושר, הרכב הוועדה יתעדכן כך שתכלול תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי בית המשפט העליון; שר המשפטים ושר נוסף; חבר כנסת מהקואליציה, חבר כנסת מהאופוזיציה; ושני נציגי ציבור – אחד שימונה על ידי סיעות הקואליציה ואחד על ידי סיעות האופוזיציה. בנוסף, עודכן מנגנון קבלת ההחלטות בוועדה כך שבחירת שופטים תדרוש תמיכה של חמישה חברים, ובהם נציג מהקואליציה, מהאופוזיציה, ולפחות שופט אחד – למעט במינויים לעליון, שם אין חובה לתמיכת שופט.

עוד נקבע בחוק כי במקרה של מבוי סתום במינוי שופטים – כאשר לא מתמנים שופטים לאחר פרישתם של שניים מבית המשפט העליון – יוכל שר המשפטים להפעיל מנגנון ייחודי, שיאפשר הגשת שלוש מועמדויות מצד הקואליציה ושלוש מצד האופוזיציה, ומתוכן יידרשו יתר חברי הוועדה לבחור מועמד מוסכם.

תגובות במערכת הפוליטית

שר המשפטים יריב לוין טען מעל בימת הכנסת כי מדובר בפשרה מרוככת לעומת ההצעה המקורית שהציג בראשית 2023: "הצעת החוק המונחת לפניכם עברה התאמות רחבות במטרה להגיע לאיזון, ולתת מענה לחששות שעלו – הן מצד הקואליציה והן מצד הציבור". לדבריו, החוק "שם סוף לשיטת 'חבר מביא חבר' במינויים".

השר גדעון סער, שחתום על מתווה הפשרה יחד עם לוין, האשים את האופוזיציה בחוסר עקביות: "כשנשיא המדינה הציג מתווה דומה, התקבלה הסכמה רחבה – מה השתנה מאז?"

מן הצד השני, ראשי האופוזיציה תקפו בחריפות את המהלך. בהודעה משותפת של ראשי יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והמפלגה הדמוקרטית נכתב: "הממשלה מאשרת חוק שמטרתו להעמיק את השליטה הפוליטית במערכת המשפט. בזמן ש-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה – הממשלה בוחרת לעסוק בחקיקה שמפלגת את העם".

גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה התנגדות נחרצת לחוק והודיעה כי לא תוכל להגן עליו בבג"ץ, אם יידרש. בחוות דעת שהגישה כתבה: "רשות שופטת עצמאית היא ערובה מרכזית למניעת שימוש לרעה בכוח השלטון. מתווה זה הופך את שיטת המינויים לשיטה הנשלטת על ידי שיקולים פוליטיים".

תגובות ציבוריות ועתירות לבג"ץ

מיד לאחר אישור החוק, עתרו מספר גורמים לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון. בין העותרים – האגודה לזכויות האזרח ומפלגת יש עתיד. בעתירות נטען כי החוק "מוביל לפוליטיזציה של הוועדה ולפגיעה בעצמאות הרשות השופטת".

בשעות הערב שלפני ההצבעה התקיימו הפגנות סמוך למשרדי הממשלה בירושלים, בהשתתפות אלפי מפגינים. בין היתר הוקם מיצג סמלי תחת הכותרת "שגרירות קטאר" – כמחאה על פרשת "קטאר-גייט", שמהדהדת בימים האחרונים בזירה הציבורית.

לקראת הכרעה שיפוטית

בעקבות הגשת העתירות, צפויה בקרוב הכרעה ראשונית של בג"ץ בשאלת חוקתיות המהלך. הדיון הציבורי סביב נושא זה צפוי להימשך, במקביל לבחינת השפעת החוק החדש על מינוי שופטים בעתיד, לרבות לבית המשפט העליון.