חדשות בארץ
כמחצית מהמשפחות הללו מתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי חמור: מקרי קצה שבהם נגמר המזון בבית, ובני המשפחה – לעיתים ילדים – נותרים רעבים במשך שעות ואף ימים. תופעה חמורה זו מתרחשת דווקא במדינה שמציגה עצמה כחדשנית, מפותחת ומשגשגת – אך בפועל אין בה כיום מדיניות ממשלתית סדורה להתמודדות עם הרעב.
הנתונים הקשים מופיעים בדוח מקיף שהגישה השבוע המועצה לביטחון תזונתי לשר הרווחה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), בתום עבודת מטה שנמשכה למעלה משנתיים. מדובר בגוף סטטוטורי הפועל במסגרת משרד הרווחה מאז 2011, שבראשו עומד כיום פרופ' רוני סטריאר – חוקר מוכר בתחום הרווחה החברתית.
הדוח מציע שינוי מהותי בגישת המדינה לנושא – כולל הרחבה ניכרת של התמיכה התקציבית, חיזוק המנגנונים המקומיים ושיפור התיאום בין הגופים הרבים הפועלים בתחום: עמותות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופי חברה אזרחית.
הדוח מתריע מפני קשר הדוק בין עוני לבין מחסור במזון. על פי המועצה, שיעורי אי-הביטחון התזונתי גבוהים פי כמה בקרב משפחות חד-הוריות, בעלי השכלה נמוכה, מקבלי קצבאות קיום, משפחות מרובות ילדים ואנשים שאינם מועסקים בשוק העבודה. גם החברה הערבית סובלת מהתופעה בשיעורים גבוהים במיוחד.
כיום פועל בישראל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי – תוכנית בתמיכת משרד הרווחה המסייעת ל-26 אלף משפחות, באמצעות כרטיסי מזון נטענים, ארגז ירקות חודשי וליווי אישי. התקציב השנתי של התוכנית עומד על כ-90 מיליון שקלים בלבד – סכום שהמועצה ממליצה להגדיל פי חמישה.
מעבר להרחבת היקף הנתמכים, הדוח ממליץ גם לעדכן את סכומי התמיכה לפי גודל המשפחה ולפי יוקר המחיה, וכן להתאים את הסיוע לצרכים בריאותיים מיוחדים – למשל תוספת מזון עשיר לנשים הרות ומניקות, או הרכב תזונתי מותאם לילדים קטנים.
אחת ההמלצות הבולטות: גיבוש "סל מזון בריא" שישמש כמדד מרכזי במדיניות הלאומית – בדגש על פירות, ירקות ומוצרים בסיסיים, תוך הגבלה של קניית מוצרים מזיקים כמו שתייה ממותקת וממתקים באמצעות כרטיסי הסיוע.
לצד הפתרונות, הדוח מצביע על מחדל בסיסי: אין בישראל מדיניות ממשלתית סדורה לטיפול בתופעת הרעב. בין משרדי הממשלה עצמם – ובראשם הרווחה, הבריאות, האוצר והחקלאות – קיים חוסר תיאום מתמשך. כך גם בין המדינה לעמותות.
המועצה ממליצה להעניק לרשויות המקומיות סמכויות וכלים, שכן "הן מכירות מקרוב את האוכלוסייה המקומית ואת צורכיה, בשגרה ובחירום". בנוסף, יש להיעזר במערכת החינוך לאיתור ילדים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, ולחזק את מערך הארוחות בבתי הספר.
לצד ההמלצות המעשיות, הדוח מציע לשנות את נקודת המבט: ביטחון תזונתי הוא חלק מהחוסן הלאומי, והוא דורש גיבוש תפיסה כוללת – לא רק תוכניות טלאי. "אין די באספקת מזון – נדרש טיפול שיטתי ומבני", נכתב.
בתקופה של אי ודאות כלכלית, מתיחות ביטחונית וקריסת מערכות רווחה, המילים שבדוח אינן יכולות להישאר על הנייר. יותר מרבע מיליון משפחות בישראל רעבות – והשעון החברתי מתקתק.
השנה לא נותנים להם לחכות - משפחות רבות מצפות לתרומה שלכם לחג הפסח! לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו