378 נרצחים, 44 חטופים: תחקיר הטבח במסיבת הנובה נחשף

צה"ל פרסם הערב (חמישי) את תחקירו על הטבח הנורא במסיבת ה"נובה", המספק תמונה קשה ומצמררת על מה שהתרחש בבוקרו של יום שבת, ה-7 באוקטובר 2023, בשטח המסיבה ובסביבתה, סמוך לקיבוץ רעים. 397 בני אדם נרצחו – חלקם במקום, חלקם במהלך הבריחה וחלקם בשבי בעזה – ו-44 נחטפו. התחקיר, בראשות תת-אלוף במילואים עידו מזרחי, חושף שרשרת של מחדלים חמורים, שיקול דעת לקוי, ולחצים בלתי ראויים – שהובילו לקיום האירוע בתנאים שלא התאימו כלל למצב הביטחוני המתוח.

בבסיס המחדל עמד מערך אבטחה דל: 31 שוטרים חמושים בלבד, מול 75 מאבטחים לא חמושים. גם השוטרים, כך מסתבר, נשאו אקדחים בלבד – נשק שאינו מותאם כלל להתמודדות מול חוליות מחבלים חמושות ברובים, רימונים וטילי RPG. צה״ל, על אף שהאירוע התרחש קרוב לגבול עזה, לא שלח כוחות לאבטח את המסיבה. לא נציגי צבא, לא עמדות תצפית, לא כוחות תגבור. גם בחפ״ק המשטרתי בשטח – לא היה נציג אחד של הצבא.

שתי פגישות תיאום שנערכו בתחנת משטרת אופקים לצורך קבלת אישור לאירוע – התקיימו בלי כל נוכחות של צה"ל. מפקד החטיבה האחראי על האזור, אלוף-משנה חיים כהן, ניסה לבלום את קיום המסיבה בשבת, והביע דאגה מהיקף הכוחות המועט שנמצא בגזרה בשל החג וסוף השבוע. הוא הזהיר מהעומס המבצעי בגבול בעקבות הפגנות הגדר והתרעות כלליות. אלא שבלחצים שהופעלו עליו מלמעלה – הן מאוגדת עזה והן ממטה פיקוד הדרום – הוא נאלץ לאשר את המסיבה. באופן בלתי נתפס, ההודעה על אישור האירוע נמסרה בהודעת וואטסאפ בלבד, ללא חתימה רשמית של המפקד.

למרות שבצה"ל ידעו על קיום המסיבה כבר ביום רביעי שלפני האירוע, לא בוצעה כל היערכות בשטח. לא התקיימה הערכת מצב פיקודית, לא הוגברו כוחות, ולא עודכנו כלל הכוחות הגזרתיים. גם בליל שישי-שבת, כאשר החלו להצטבר התרעות מודיעיניות, אף אחד מהמשתתפים בדיונים הביטחוניים לא הזכיר את קיום המסיבה, וזו פשוט לא עלתה לדיון.

בשעה 6:35 בבוקר, כאשר החל מטח הרקטות הראשון – היה זה מפקד תחנת המשטרה במקום, סגן ניצב ניבי אוחנה, שהורה על פיזור מיידי של המסיבה. התחקיר מציין כי ההחלטה הזו הצילה את חייהם של כ-3,000 משתתפים שנמלטו במהרה ברכב או רגלית דרך כביש 232 והצירים העוקפים. אך הבריחה לא הייתה פשוטה: בצירים אלו כבר הסתובבו חוליות מחבלים, שהחלו לירות, לרצוח ולחטוף.

המחבלים שהגיעו למסיבה, כך מגלה התחקיר, כלל לא התכוונו להגיע לשם. יעדם המקורי היה העיר נתיבות – אך הם טעו בדרך, ובשעה 8:12 הגיעו למתחם. לאחר שזיהו את המחסום המשטרתי שפינה את המבלים – פתחו עליו באש, ומרגע זה התפתחו חילופי ירי עזים מול כוחות המשטרה במקום. המחבלים השתמשו ב־RPG, נשק אוטומטי, ונכנסו ללחימה שהתמשכה לאורך כשעה. בשלב זה, רבים מהמבלים כבר הצליחו להימלט – אך לא כולם.

בשעה 9:19 החלו המחבלים להיכנס אל תוך מתחם המסיבה עצמו – היער, הבמה, השירותים, אזורי הקמפינג, מכולות האשפה – שם הסתתרו מאות צעירים שחשבו לתומם שזה המקום הבטוח ביותר. אולם בשלב זה, כבר לא נותרו כלל כוחות חמושים בשטח. כל המאבטחים והשוטרים נרצחו או נפצעו. המחבלים לא נתקלו בהתנגדות, והחלו בטבח אכזרי: ירי חסר הבחנה, הוצאות להורג, טבח המוני. תוך 40–50 דקות – נרצחו במקום כ־120 איש.

באופן בלתי מוסבר, המחבלים בחרו שלא לחטוף איש מהמתחם באותו שלב. רק מאוחר יותר, בשעה 10:27, הגיע המון עזתי נוסף למתחם, ונטל רכוש וביצע את זממו. רק בשעה 11:30 – כמעט חמש שעות לאחר תחילת האירוע – הגיע כוח צה"ל ראשון, בפיקוד מג״ד שקד. הכוח חיסל מספר מחבלים, סרק את המתחם, וגילה את המראות הקשים מכל: עשרות גופות של צעירים, חלקם נרצחו זה לצד זה כשהתחבאו יחד. בשעה 13:00 הושגה שליטה מבצעית על המקום, ורק עד השעה 5:00 לפנות בוקר למחרת – פונו אחרוני החללים.

בסך הכול, נרצחו במסיבת הנובה ובמרחב סביבותיה 397 בני אדם – אזרחים, שוטרים, חיילים, וחטופים שנרצחו לאחר מכן בעזה. 44 ישראלים נחטפו מהאזור, מהם 17 נותרו בשבי עד לרגע זה. מפת הטבח משתרעת על פני 52 קילומטרים – מצומת שער הנגב ועד ניר יצחק.

התחקיר, למרות ממצאיו החמורים, מסיר אחריות מהדרג הפיקודי הבכיר של פיקוד הדרום – תא"ל מנור ינאי ואל"מ אפרים אבני.

ממפיקי מסיבת הנובה נמסר בתגובה: "התחקיר חשף ואימת את גודל ההפקרה שחשנו על בשרנו ועוצמת המחדל שעולה ממנו היא רב מערכתית, מזעזעת ובלתי נתפשת. עם זאת, אנו מעריכים את העובדה שבפעם הראשונה מאז אותו יום ארור וקשה מנשוא, מתייצב מולנו סוף סוף גורם רשמי, לוקח אחריות, מודה בכישלונו ומתמודד עם הזעם, הכאב והשאלות הקשות. התחקיר קובע ומכיר בעובדה שמסיבת הנובה נערכה בהתאם לכל חוק ודין, ביצעה הליך רישוי סדור וקיבלה את כל האישורים הנדרשים. התחקיר מכיר בעובדה שהופקרנו במשך שעות ארוכות ומוכיח שאפשר היה להציל עוד חיים רבים. מפיקי הנובה ורבים מחברי הצוות נשארו בשטח, פינו את המשתתפים, הגישו עזרה רפואית הצילו חיים ונלחמו כמעט בגפם, תוך שהם מחלצים מאות פצועים ובני ערובה לאורך אותה שבת. כדי ללכת קדימה כקהילה, כחברה וכמדינה נדרש תחקיר מקיף, רב מערכתי שיביא לגילוייה המלא של האמת ויאפשר בנייה מחדש של המדינה, באמון מלא ובשותפות גורל אמיתית".